מעשה שהיה כך היה רובן שטל פספלורה בגדר מפרידה בין גינתו ובין הגינה של שמעון שנו והפסיקלורה התחילה להתפ לאורך כל הגדר עם זה פעם ופעם נושרים מהפסיפור של ראובן בשטחו של שמעון והשאלה היא האם הם כבר של שמעון או שהוא צריך לבקש רשות ממנו אבל עד שאנו באים לדון בשאלה הזאת לא ההתפשטות של הפסיפלורה הייתה כל כך מהירה או כשהגיעה לקצה הגדר היא התפשטה ימינה ושמאלה שמאלה לגדר של ראובן וימינה לגדר החזית של שמעון וכך היא התפשתה פשתה גם לגדר של שמעון והוא והיה שם עץ בראש בגדר של שמעון הפסיפל לפפה אותו כמעט מכף רגל עד קודקוד באופן כזה שכבר לא רואים שהוא בראש אלא פסיף להורע אבל מה שמפליל מכל העניין הוא שהאמיר זהו החלק העלי של הבראש נכנע אל הפסיפלורה ונשבר מכובד המשקל של הפסיפלורה שהקיפה אותו. כך שהברוש אבד את כל הודו ותפארתו בכך שכאמור האמיר שלו ה שלו נשבר והשאלה היא א' האם ראובן חייב לשלם דמי נזיקין לשמעון על ידי שהעץ שלו ניזק על ידי הפסיפלורה של ראובן או לא או גם כמו שאמרנו האם הפירות הנושרים בשטחו של ראובן הן שלא ד הפקר ואם פרי נפל מלמעלה למטה והזיק נפל על אדם והזיקו נפל על כלים והזיקותם האם ראובן חייב בכך או לא זוהי שאלה בדיני מונות מקיפה מאוד מעניינת מאוד אנחנו היום נעיר קודם כל הערה ראשונית ובהמשך לבוא בשיעורים הבאים אנו מוצאים במשנה במסכת בבא בטרה פרק שני הלכה יג אילן שהוא נוטה לתוך שדה חברו קוצץ מלא המרדע על גבי המחרשה החרו בהשקמה כנגד המשכולת ואת השלים ובת האילן כנגד המשכולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשכולת עכשיו מה שאנחנו קוראים במשנה זו הוא שאילן של ראובן אם הוא מתפשט ונוטה לתוך השדה של שמעון יש לשמעון הזכות לקצוץ מהענפים החודרניים הפולשניים לתוך שחו לא את הכל אלא מה שמפריע לו ונאמר קוצץ מלאו המרדע על גבי המחרשה כלומר בכל הגובה הזה כשהוא חורש בענפים של ראובן פולשים ומפריעים לו לחרישה באותו גובה הוא חור הוא יכול לקצוץ וכן החרוב והשקמה כנגד המשכולת בית השליחים ואת האילן כנגד המשכולת וכולי. כלומר, יש היתר עקרוני לראובן, לשמעון סליחה, לעשות דין לעצמו ולקצוץ את הענפים המתפשטים, לא כולם בחמת זעם, אלא את אותם חלקים שמפריעים להתנהלות ה שהוא מתנהל בשדהו, התנהלות של כך נועד השדהו או חרישה או כל דבר אחר. אומר רבנו מה הלכה? פרק 11 א פרק עשירי מהלכות שכנים הלכה יא מי שהיה אילן חברו נוטה לתוך שדהו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרשה ובחרוב ובשקמה קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר כלומר בעוד שבש חר אילנות מותר לו לקצוץ רק אותו תחום אווירי שמפריע לו לחרוש. הרי בחרוב ובשקמה שנזכה גדולים קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר. כלומר חרוב של שמעון שקמה של שמעון שפולשת לתחום של ראובן. כיוון שנזכיהם מרובים לא בילים את את שמעון הנזק ואומרים לו תקצוץ רק עד גובה לא מרדע על גבי מחרשה אלא מותר לו לקצוץ כאילו הטיל חוץ של משכולת עד המצר ממש את כל הענבים הפולשים הוא רשאי לקצוות וכן אם היה נוטה על בית השלים של חברו או על בית האילן קוצץ את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר. כי גם בדברים האלה נזכיהם הם גדולים ולכן לא באו ודקדקו עד כמה אלא ממש יכול לקצוץ את כל הענפים שחודרים לתוך השטח שלו. וכן אנו מוצאים בשולחן ערוך חושן משפט סימן קנה סעיף כו. מי שהיה אילן חברו נוטה לתוך שדה שדהו קוצץ כמו מרדה על גבי המחרשה ובחרוב ובשקמה פירוש חרוב אילן של חרובים ופירוש שקמה אילן שעושה מין תארים מדבריות כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר וכן אם היה נוטה על בית השלחים של חברו או על בית האיראן קוצץ את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר יוצא איפה