אחד תבנית של דעים תבנית של בטר. כלומר, באותו תנור השמאלי היו שתי תבניות זו מעל זו, אחת תבנית דגים ואחת תבנית בשר. ושאלתו האם נאסרו הדגים והבשר או לא? תשובה, לפי רבנו לא נאשרו וגם מותר לעשות כן לכתחילה. לפי פוסקים שחולקים על רבנו, אפשר לפצל את זה לשניים. שיש אומרים שבנסיבות כאלה כמו בתנורים שלנו ובתבניות נפרדות מותר לכתחילה לעשות. כן. כל שאין ל או שומן או זיוט עוברת מאחד לאחד ורק ריחה אזי רחליו מלתה בעניין הזה ויש אומרים שלכתחילה לא יעשה כן ובליעבד אין זה נאשר אנחנו מוצאים בגמרא במסכת פסחים דף עד עו עמוד ב שם נאמר שפת שהפעה אמצלי בתנור אסור לאכולה בקותחה. כלומר אם שמו בתוך תנור אחד פת אחד שעפו אותה בתוך אותו תנור ומצד שני באותו תנור גם צלו צלי אסור לאכול את אותה פת בחלב כיוון שהיא ספוגה טעם של צלי אז לאכול אותה בחלב. ממשיכה הגמרא שם ואומרת ההי בניתא כלומר היה דג דעתה בהדיאה שנצלתה עם בשר עסרה רבא מפריזקיה למכלה בקותחה אשר רב מפרזגיה את אותה פת לאכול בחלב כמו שפת שנאפתה בתנור שיש בו לי בשר אסרו לאכול את הפת בחלב. כך אסר אותו רב לאכול את הדג אשר נאפה או ניצלה בתנור אחד עם בשר. אסר לאכול את אותו דג בחלב. כי כיוון ש דג ספוג טעם של בשר לכן אסור לאכול את הדג יחד עם חלב כמו שאסור לאכול פת שספוגת טעם של בשר שאסור לאכול אותה בחלב כבר מעניין זה משמע שהדק של עצמו אין בו איסור אפילו שיש בו טעם בשר ורק כל הבעיה שלא לאכול את זה בחלב בגלל דין של בשר וחלב אבל לא בגלל דין של בשר ודגים ממשיכה הגמרא ואומרת מ מר ברב אשה אמר אפילו במלחה נמה אסורה משום דקשר לרח לדבר אחר כלומר אפילו את הדג לא בקותח אלא במלח אסור לאכול אותה כלומר בפני עצמה למה בקשיה לריחה זה גורם ריח לא טוב. וגם לדבר אחר אומר רש"י, מה זה דבר אחר? זה רע. עד כאן לשון הגמרא. הריף התעלם מן הדברים האלה שבגמרא הזאת. גם הרמב"ם לא הביא שאסור לאכול דג שנצלע עם בשר, יחד עם בשר שאסור לאכול אותו במלח בגלל שזה לא טוב לריח. ו אדם יש חשש לסכנה, לא הביא את הדבר הזה בכלל והוא נחשב מגדולי הרופאים ועוד מגע רגע בעניין הזה אבל בטור שולחן ערוך בטור יורי דעה סימן קטז הוא מביא דברים שאסורים משום סכנה ארסים זיעה וכאלה דברים שגם רבנו מביא אותם להלכה אבל הוא משרב בתוך זה או משלב בתוך זה אתן בשר ודג בכלל הדברים האסורים שום סכנה והוא כותב וצריך לזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד שקשה לצרעת ויש מחמירין בדבר ליחד לדגים כלים לבד ואדוני אבי זכון ברכה היה רגיל לרחוץ ידיו בין בשר לדג והיה שורה פת ביין ואוכלו בינתיים כדי לרחוץ פיו כלומר מאוד מאוד קיבלו את זה בצורה מאוד מאוד זהירה חכמי אשכנז כמתואר כאן דהיינו כאמור בשום פנים באופן לא מבשלים ביחד לא אוכלים בזה אחר זה אלא הם מקנחים אלא הם מקנחים את הפה רוחצים את הידיים שלא ישאר שום מנין או משהו למה סכנה חמיתה סכנתאורה כך שמפסו את העניין הבית יוסף מביא שם את הגמרא אבל בצורה מאוד במינון נמוך. סוף סוף בהלכה הוא פוסק להלכה את הדברים הבאים. הוא אומר ש א בסימן קטז שוב באותו סימן שכתוב שאסור לאכול משום דברים אחרים משום סכנות סעיף ב' צריך להיזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד ביחד שימו לב מפני שקשה לצרעת הגה וכן אין לצלוט בשר עם דג משום ריח מי הוא בדיעבד אינו אסור כלומר הרמה שהוא חכמי אשכנז לוקח את זה במינו נמוך לא כמו הראש כמו הראש הוא אומר שאין לצלות בשר עם דג משום ריח אבל מי הוא בדיעבד אינו אסור כן כך אומר הרמה כבר בדרכי משה כבר בדרכי משה על הטור אנחנו רואים שהוא מביא פוסקים אשכנזים שמתייחסים לאיסור הזה במינו נמוך בסעיף כתם ג בדרכי משה הוא כותב במרדוכי משמע שאין סכנה בבשר ודגים רק לבשל ביחד לא לאכלן ביחד רק לבשל ביחד ולאכלן אבל לאכול זה אחר זה ולא קינוח לא ורבותיי כאן במאמר מוסגר שאלנו את זקנינו בתימן היו בג'עלה שוייה מסוגים שונים מהם שהוא יהיה מדגים חוטי ומהם שהוא יהיה מבשר לא הרבו ואכלו ביחד אבל לא נמנעו לאכול בזה אחר זה ובוודאי לא קנחו את פיהם ולא קנחו את ידיהם לא רחצו את ידיהם אלא רק לא ערבבו אבל כפי שראינו של הראש הוא תופס את זה בצורה מאוד מאוד חמורה והמרדכי נקל בזה יותר והרמם מביא את זה והוא מביא בשם איסור והיתר דלכתחילה עשו לצלות בשר עם דגים יחד משום ריחמטה אבל בדיעבד שרה הוא לא חוה סכנה רק דרך בשול ואם הם סמוכים שהשומן זב מהם אסורין אף בדיעבד כדעיתה וכולי רק שהשומן זב יש מגע של שומנים אבל סתם ככה באותו תנור אין מה לחשוש א לא ראיתי אפילו פרושים או צנועים נוהגים כן עושים קינוח הפה לחול וכולי עד כך ובאמת הרב יוסף יש לו שתי שאלות בעניין יביע עומר חלק א' סימן ז' וסעיף בסימן ח והוא אומר עמדתי תבונן בדין דגים שנפלו לתוך תבשיל של בשר עם בטלים ב60 למה כי היו שטענו שכיוון שזה סכנה חמירת סכנתא מאיסורה ואפילו ב1000 לא בטיל הוא מגיע למסקנה שלבטל ב-60 אף על פי שלכאורה הטעם הוא משום סכנה סוף סוף הריב והרמב"ם לא הביאו את זה והרמב"ם זה גדול הרופאים ואם הוא לא הביא את זה סימן שאין לחוש זאת ועוד הוא מביא שגם פוסקים אחרים אמרו שבזמננו ככה מגן אברהם אומר נשתנו הטבעים ולא כל התרופות הנמצאות בתלמוד מתאיימות והולמות לזמננו. לפעמים אפילו זה מזיק. ולכן מאחר ואיננו רואות שבשר ודגים ביחד לא גורמים לצרעת, לא גורמים לנזק בריאות. אז אם כן אין מקום להחמיר. כך אומר המקן אברהם. הרב עודה יוסף לוקח את הצירוף של הדברים האלה דהיינו את הדעה של הרי והרמב"ם שהתעלמו מזה. והרא הרמב"ם גדול הרופאים כדבריו וגם את הדעה שאומרת שבזמננו שתנוע פוסטי הם שתנו הטבעים ולכן הוא מגיע למסקנה כלל דמילטא אף מדי דסכנתא כגון בשר ודגים יש לו הורות שבטל ב60 ומכל שכן שיש עוד כמה סניפים להקל והתורה חסה על ממונם של ישראל ומה גם שהעידו כמה מגדולי האחרונים שכן פשתה הוראה להקל הוא לא הסתפק בכך בסימן ח הוא עוסק משאלה האם מותר לו סיפולר על תבשיל הבשר עד שיהיה 60 כנגד הדגים שנפלו לתוכו. הוא מביא את הרמב"ם בעת מרן בניגוד לרמה שאם יש לי תערובת מאיסור דרבנן אז כיוון שזה איסור דרבנן שנתערב ואין לי פי 60 מותר לי להוסיף כדי לבטל את האיסור. למשל אישה שאלה אותי שנשפח לה חלב לתוך סיר בשר. שאלתי אותה איזה בשר? אמרה עוף מה כמות החלב? אתה לנו ספק אם היה פי 60 של מרק ועוף כנגד החלב שנשפח שם אז אמרתי לה אוקיי כיוון שיש ספק עכשיו תוסיפי את הבשר או תוסיפי תפח האדמה במרק יהיה פי 60 ומותר אז אמרה לי כבוד הרב את זה שהחתי אני רק שואלת על הסיר כן אמרתי ובעלך מרשה לך לשפוך מי הרשה לך לשפוך את הדברים האלה והתורה מרשה לשפוך באור דרבנן שנתערב אז המותר לא הוסיף כדי שיהיה פי 60 נגד. אומר הרב יוסף, האם כאן אנחנו נתיר להוסיף בשביל לבטל או לא? הרי חמרת סכנתה מסורה וכולי ואולי כאן במקרה הזה זה כמו דאורייתא ויה אסור להוסיף. בסופו של דבר הוא מגיע למסקנה ובצירוף דעת הפוסקים שאומרים שכעת נשתנו הטבעים ואין לחוש לסכנה כל כך בזה. יש להקל בפשיטות עניות דעתי דהיינו להוסיף עוד א דברים. אחרים וכאן מדבר שהוא בישל אותם יחד להוסיף עוד דברים אחרים ולהתיר את כל התערובת הזו לשיטתם בגל שמרן הביא את זה לאסור ובילקות יוסף הוא מביא הוא אומר ככה אסור לצלוט דגים עם בשר ביחד בתנור אחד ואם עשו כן צריך שיהיה 60 כנגד הדג ואם אין שם 60 גם הדגים וגם הבשר מאשרים וכן בתנרועים המצוים כיום בבתים יש ל סור גם עם הדגים והבשר לא נגעו זה בזה כל שנצלו בתא אחד הדגים והבשר אסורים ולשיטתו מה לכתחילה לפי רבנו מותר לכתחילה לשים תבנית של דגים ותבנית של בשר באותו תא באותו תנור אפיך שהר אפילו נתערבבו ביחד לבי רבנו לא אסור כל שכן כל אחד בתא אבל לשיטתו אומר לכתחילה אסור לצלוט אותם ביחד רק בד שעבד זה לא יהיה אסור אסור לצור דגים ובשר בתנורי אפי המציאים שלנו שהם פחוטים מארבע עמות וסגורים ובטחן מהצד לחמיר סקנדה מאיסורה ומכל מקום בדיעבד אם צלו בשר ודגים בתנור אחד יש להתיר לאוכלם אף אין 60 לבטל הטעם ואם אחד מהם מכוסה לא שייך בזרח המלטה כלומר מי שרוצה לצלו דגים ובשר לפי שיטתם שהם חוששים מה הבעיה שהאישה תיק ח נייר כסף תחסה את תבנית האחת של הדגים או של הבשר ואז אין להם שום בעיה גם בשביל התחילה ומותר אף לכתחילה וכן בתנור גדול המחזיק בעסרונים כמו בבתי מלון יש תנורים ענקים מכניסים את זה עם עגלות כן שיכולים לאפות בו בערך 20 קילו של בצק בתבנית אחת מותר אף לכתחילה לצלות בשר ודגים ביחד כן כלומר בתנורים של המשעדות באולמות בתמרון שמנישים ממש עגלות עם תבניות תבניות אז שמה מותר לך כי אין ורך עליו מילת ומותר לכתחילה מותר למלוח דגים כדי ליתן בהם טעם או כדי להוציא מתוכם את הטעם התפלל בגדרה שמלכו בבשר ויש להירתחילה רבי חני בנגש