ביום שישי בזמן שיעור משנה ידידנו רבי אלד השם שמרוהו וחייהו שחת תרנגולת כדי שנוכל לעקוב אחרי התפתחות הביצים כדי שנוכל להכריע את דיניהן של הביצים הללו לעניין מלי לעניין בשר וחלב וכן לעניינים שונים והנה מצאנו בגוף התרנגולת יש קול של חלמונים שהוא תלוי ומחובר בגוף התרנגולת מהם שלל חלמונים זעירים שלא נראה עליהם דם ומהם כארבעה חמישה חלמונים בגודל האופטימלי שלהם, אבל נראים מזרקי דם מתחת לקרום העלי שלהם. אבל גם מצאנו בתוך הלידן שזהו השחלה האחרונה שדרכו יוצאת הבצה הגמורה עם קליפת הבצה. מצאנו בתוך הלידן ב גמורה עם קליפה מוקשת. כלומר, אם היינו שוחטים את התרנגולת הזו כמה שעות לאחר מכן, אז כבר הייתה מטילה את הבצה הזאת. אז היא עמדה בהיקון לקראת ההתלה ותפסנו את הבצה הזו המושלמת קליפתה בתוך הלידן. מה שלא מצאנו בתוך גוף התרנגולת הזו שנשחטה לא מצאנו את החלמון שכבר מוקף בחלבון ועדיין אין לה את הקליפה הכבישה הסידנית המוקשה. זה לא מצאנו ועדיין אנחנו מבקשים ממנו לעקוב ולהשיג לנו את השלב הזה. אבל כמה הלכות חשובות למדנו מאותו ניתוח, מאותו לימוד מוחשי שהיה לנו ביום שישי. א' לא יתואר שהחיטה לא הייתה מוצלחת. נניח נתאר לעצמנו שהשחיטה הייתה לא כשרה אם בגלל הסכין או בגלל כל מיני פגנים אחרים בשחיטה כגון דרסה וכיוצא בזה. אז העוף נקרא נבלה ואסור מדין תורה לא אכלו בידור בשר נבלה ואז השאלה שמיד עומדת בפנינו מה הדינה של הדה הכבישית הזו שנמצאת כבר בלידם עם הקליפה שלה האם היא אסורה קבצת נבלה או מותרת על כך אומר רבנו בפרק שלישי מהלכות מאכלות אסורות הלכה י איפה רוח שנולד אף על פי שלא נתפתחו עיניו מותר לאכלו בהמה טהורה שנטרפה חלוץ אסור כחלב בהמה טמאה וכן בצת עוף טהור שנתרב קבצת עוף טמא וכאן בדפוסים הם נעצרים אין עוד בתפוסים תוספת שיש לנו בכתבי היד שמור הכניס את זה במהדורה של מכון משה מה בכתב והיד יש תוספת מתנבל העוף כלומר משחיטה לא הייתה כשרה בעוף מתנבל אם נמצאת בו ביצה גמורה כן נמכרת בשוק הרי זו מותרת ורבנו מורי אומר בהרה יד ובס מה שהשמיטו הדפוסים זוהי משנה מפורשת מסכת אדיות פרק חמישי הלכה ראשונה ושם כתוב בצת הנבלה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת והם לאו אסורה כדברי בית שמאי ובית הלל אוסרים עכשיו אומר רבנו שם בפירוש המשנה בעדיות ביצת הנבלה אם שחט אור ונתבל בשחיטה הוא מצא בה ביצה אם הייתה גמורה שכבר קליפתה קש כך כביצים הנמכרים בשוק מותר לאוכלה. כלומר הבצה הזו שנמצאת בלידן מאחר והיא כבר עם הקליפה הסידנית המוקש כמו כל ביצה הנמכרת בשוק. אף על פי שהשחיטה לא הייתה כשרה. במקרה אצלנו כן הייתה כשרה אבל הוא יצויר שלא הייתה כשרה והבשר עוף נבלה דאורייתא. אבל הביצה הזו שהיא כבר עצמאית היא מותרת באכילה ואם הייתה בקליפתה רקות ואפילו מעט מאוד הרי זו אסורה לפי שהיא מכלל המעין ואנחנו צריכים להבין מה פירוש ואם הייתה בקליפתה רקות ואפילו מעט מאוד הרי זו אסורה לפי שהיא מכלל המעין כפי שאמרנו בהצים כפי טבע בריאתן מתחילות כחל זה הצהובים שהם סורגים בגוף התרנגולת שהם זעירים עדיין אין בהם מזרקי דם שהם גדולים החלמונים האלה רואים בהם מזרקי דם אומר מורי בפרק ג מלכות מאחלות אסורות והוא מתאר שם בנוגע לביתה שנמצא דם עליה אז הוא מתאר שם בהערה י' בערה י את ה התהליך והוא אומר החלמון הזה שמסורג בדם מתנקה לאט לאט מדמו ואזכשהוא כבר מנוכה מדמו לגמרי אז היא גם מתנתקת מגוף הבהם מגוף התרנבולת עוטף אותה חלבון את החלבון מקיף כלום דק ואחר מכן מתגבשת מתגבשת קליפה סידנית קשה מסביב לביצה. אבל עלינו לזכור שני דברים חשובים. א' שהחלמון הם מתי הוא מוקף בחלבון? לאחר שכבר התנקה מדמו לחלוטין. לחלוטין ומתנתק. כי אומר מורים מעולם לא נראו על חלבונים תלויים באשקול אין דבר כזה אלא החלמון מתנקה מדמו חלבון מקיף אותו אבל לאחר שכבר החלמו תנתק מגוף התרנגולת ולאחר מכן יש קרום דק ולפעמים יוצא אחת לש שהביצה יוצאת החוצה לאביר העולם הם מקרוק כזה בלי הקליפה הסידנית ויש שאנחנו פותחים את התרנגולת, מוצאים את את הבצה הזאת עם חלבון ועם קרום דק בלי הקליפה הסידנית והיא עצמאית ואפשר לטור אותה ביד. על זה אומר רבנו בפירוש המשנה בעדיות וכך הוא פסק להלכה שאם יש בבצה רכות דהיינו חלבון עם קרום דק בלי הקליפה הסידנית שמסביב זו אם נמצאת בגוף התרנגולת בזמן חיטה שמתנבלה אסורה מדין נבלה אסורה מדין נבלה ורק אם נמצאה בעם בס עם קליפה סידנית כנמכרת בשוק אז היא לא אסורה מדין נבלה עד כאן דבר חשוב האם מכוח זה נאמר שגם לעניין בשר וחלב וגם לעניין מליחה רק אם הגיעה לדרגה של חליפה בביצה אז היא נקראת גמורה בכל עוד בחלבון מוקף עם קרום דף היא עדיין נקראת לא גמורה על זה נשמע בעזרת השם בשיעור הבא אבל מה שחשוב בינתיים שלעניין נבלת דאורייתא ומורי מבחין בנבלת דאורייתא ובין בשר וחלב של עוף שזה רק מדרבנן וכאמור עוד ניח את הדיבור על כך מה שחשוב לנו שלעניין נבלת דאורייתא מה נקראת ביצה גמורה רק נמכרת בשוק זה כלל חשוב מאוד עכשיו מכאן נגיע אל החלמונים המסורגים בדם ידידנו רבי אלדד מלח הוא טלש את ה את האשקול ומלח גמר את זמן המליחה בדק וראה שעדיין הדם נמצא אז הוא פחד שמה עדיין יש דם אני הורדתי לו שהוא יכול לחלוט ולבשל אפילו שעלין אדם נרע הוא עשה את מה שמוטל עליו אבל הוא קלף את הכרום האלי מהחלמון ששם היה הסירוק של הדמים ואת ה איך קוראים ואת הביצה ה הכרום החלמון בלי הכרום העילי בלי דמים את זה הוא סלח ואכל וכולי יבורך אבל רבותיי מבחינת הדין וזה הוא הדין החשוב שאנחנו צריכים ללמוד אותו היום הוא שמן הרגע שהאדם מלאך כפי שההלכה מחייבת ואין דין מיוחד לחלמונים איך מלחים אותם ההלכה לא חילקה אם הוא מלח אותם כפי שהנמלו וחלט אותם גם אם נראה סירוג דמים מותר לו לאכול אותם כי יש לנו כלל דם איברים שלא פרש מותר ולכן מה שהמלח הוציא מה שיכל להוציא מה שלא יכל להוציא נשאר במקומו ומותר לאוכלו כי דם האיברים שלו פרש מותר. זוהי הלכה חשובה שעולה עולה לנו מתוך הניתוח והמעשה שעשר בעדד ביום שישי בכל מה שקשור לאותם חלמונים. אבל כאמור נותר לנו לדון מה בנוגע למליחה ולבשר וחלב. מה נקראת ביצה גמורה באופן כזה שכבר לא צריך מליחה. ובאופן כזה שמותר לאכול את אותה ביצה בחלב.