בימים האלה בלילות טבט אמנם אנחנו כבר התחלת שבט שהם ידועים כללות ערוקים והימים קצרים הרי שעלות השחר יחסית היא מאוחרת ואז יש בעיה לעותם משקימי קום הממהרים לעבודתם ורוצים להתפלל. מצד אחד הם רוצים להתפלל בציבור ומצד שני הם רוצים להתפלל כהלכה. וזה קרוך בזמן קריאת שמע, בזמן תפילה, בזמן הנחת תפילין ורבים מתקשים מאוד מאוד בזה מאז ומתמיד. במיוחד החנו התימנים אשר הם ידועים. א' כמשכימי קום ב' שיש מתוכם פועלים חרוצים שמחפשים טרב לביתם והולכים מוקדם לעבודה והם עניינים מצומצמים בחיי הכנסת ושואלים שאלות קדת מה לעשות והנה רבותיי מוריסלי יצחק זכר צדיק לברכה שהחיבר שוט דברי חכמים אור החיים סימן ה' בסימן ו ב וסימן ז'. מתמודד עם שאלתו של יהודי מעולה תימן שפנה אליו בשאלה א'. בדין קריאת שמע ותפילת שחרית לפני עלות השחר. כלומר האם מותר או אסור? ב' אם יועיל לקרות קריאת שמע וברכותיה אחרי התפילה כשיעלה עמוד השחר ג' מה עדיף להתפלל עם הציבור שלו בזמנה היינו לפני עלות השחר או להתפלל ביחיד והשאלה הזו השלישית היא השאלה הנוקבת שאנחנו נשאלים כל כך הרבה בימים הללו שכאמור הלילות ארוכים והימים קצרים והנה הוא אומר שזמן קרי ת שמע היא מעלות המשחר וכך באמת פסק הרמבם וכך פסק גם מרן השולחן ערוך וכן תפילת שחרית כמו קריית שמע של שחר לפחות לפחות מעלות השחר נכון יש מצווה לכתחילה כוותיקין אבל עם דחוקים אם יש פועלים שהם עצים רצים לפרנסת עם מותר לכתחילה להקדים ובלבד מעלות השחר אבל הוא כותב זהו עד כאן לא לפני כן אם מתפללים לפני עלות השחר אז הם מברכים ברכות לבטלה ואקריא בכוונה את דבריו כדי שיהיהדו באוזני החברים היקרים שכל פעם שואלים ומתקשים לקלוט את ההלכה הזו בגלל שהם קרועים בין הרוצים למהר בגלל שהם פועלים ובין הרצון שלהם לקיים את ההלכה אז הוא אומר בזו לשונו הוא צריכים להם לדעת אם הם באים לבית הכנסת לעשות רצון כונם ולקיים דברי חז"ל בכדי לצאת ידי חובת קריאת שמע ותפילה עליהם להיזהר שלא תהה מצוותן כמצווה בא בעבירה חלילה בחס כי יש בזה עוון גדול למברך ברכה שלו בזמנה והרי הוא כנוסי שם שמיים לבטלה שעונשו חמור מאוד רחמנא לצלם והוא אומר כשהוא מתמודד עם השאלה הקשה מה עדיף על מה אם בכל זאת הציבור מתפל לפני עלות השחר האם יתפלל איתם או יפרוש מהם ויתפלל יחיד אומר הוא בלשונו ובכוונה אני מקריט לשונו שלא יחשבו שאנחנו מקצינים ועל השאלה השלישית אם חס ושלום לא יובו הציבור לעשות כמו שכתבנו לאל ברור שעדיף להתפלל ביחיד ולא להצטרף איתם ואני בטוח כי שערית ישראל וביחוד עדנו הקדושה המדקדקת במצוות לא יעיזו לעבור על דברי חז"ל ובייחוד אם יש אפשרות או דרכים רבות לקרוא קריאת שמע ולהתפלל כתיקון חכמנו זכון ברכה זאת אומרת אם הציבור ממאן והוא מקדים לפני עלות השחר מוטב ליחיד שרוצה להתנהג כהלכה להתפלל יחיד רק הוא לא מאמין שיש ציבור כזה כי לא ייתכן שציבור התנהג שלו כהלכה והוא מאמין שבאמת ישמעו לכל המורים לפי ההלכה והייתי מוסיף בעקבות דבריו הללו שהללו האחים היקרים אשר דחוקים להגיע לעבודתם מוקדם מאוד אם הגענו לתקופה בשנה של לילות ארוכים וימים קצרים באופן כזה שעלות השחר מאוחר ולא יכל לא יוכלו להתפלל עם הציבור שמתחילים אחרי עלות עמוד בשחר מוטב שהם הפועלים היקרים האלה יתפללו ביחיד אחרי עלות עמוד השחר מאשר יגררו ציבור שלם להתפלל לפני הזמן והם הפועלים האלה תפילתם תתקבל במרומים כי הם דחוקים והם מתפלים אחרי העלות עמוד השחר יתרה מזאת פועל אשר נאלץ לצאת לפנעלות תמוד השחר לעבודתו הרי התירו לו חכמים להתפלל בזמן עבודתו תפילה מקוצרת שלא יגזול את זמנו של בעל הבית הוא בלבד שיתפלל כך צריך להיות המהלך לא הפוך. לא בגלל שיש פועל שהוא רוצה להתפלל יחד עם הציבור והוא ממהר. אז הוא גורר את כל העשרה שהתפללו לפני הזמן. לא בגלל כבוד של הציבור. זה עבירות זה לא כך הוראת ההלכה. ודיברנו מתוך התשובות שלו על קריאת שמע ותפילה. מה עם תפילין? והנה תפילין. רבותיי גם ברמב"ם בפרק רביעי מהלכות תפילין וגם בשולחן ערוך אור החיים סימן ל נאמר מפורש שתפילין אסור להניח בלילה ומה זה לילה מצאת הכוכבים עד עלות השחר זה נקרא לילה והמניח תפילין לפני עלות השחר הוא עובר על איסור ומתי זמן הנחתו של התפילין יותר מאוחר מאשר עלות השחר אומר רבנו שזמן הנחת תפילין בפרק ד' הלכה י' אז הוא אומר זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה שניר מימים ימימה חוקי הלאה אומר רבנו מי שיראה את חברו רחוק ארבע עמות ויקראו עד שתשכע חמה וכבר מורן מסביר ששקע חמה הכוונה צאת הכוכבים אבל זה מ שיראה את חברו ברחוק ארבעמות ויכיראו זה זמן יותר מאוחר מאשר עלות השחר האם מותר להניח תפילין מעלות השחר או לא באמת בשולחן ערוך שגם הוא מביא את הזמן של רבנו שדהינו מי שיכיר את חברו בפרק בסימן ל זמן הנחת הנחתן סעיף א' בבוקר מ שיראה את חברו הרגיל עמו קצת ברחוק ארבע עמות ויכירנו ובסעיף ב' אסור להניח תפילין בלילה שמה ישכחם וישן בהם אבל בגלל שהוא אומר שמה ישכחם וישן הביא מרן בסעיף ג' על מה שהרמב"ם לא הביא בהלכה ברייתה שנמצאת בגמרא מנחות תלו עמוד א' היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה מניחם אוכשיגיע הזמנן ימשמש בהם ויברך דלקה למחש שמה ישן בהם כיוון שהשקים ויצא לדרך בהשכמה אפילו קודם עמוד השחר אומר משנה ברורה זה לפי מרן לפי רבנו שלא הביא את הדבר הזה להלכה נאמר נכון שזמן הנחת התפילין מי שיראה את חברו שזה זמן יותר מאוחר מאשר עלות השחר אבל זמן איסור הנחת תפילין הוא מצאת הכוכבים עד עמוד השחר ולכן אותם שממהרים להתפלל מוקדם בבוקר אל יניחו תפילין לפני עלות עמוד השחר אלא יניחו תפילין מעמוד השחר לפחות היה צריך להיות משיר את חברו, אבל מעמוד השחר, אבל לא לפני כן. כך צריך להתנהל. אבל עוד עניין, נתאר לעצמנו שהם מאוד מאוד ממערים רבים. אז הם יכולים לומר את ברוך שאמר והזמירות קצת לפני עלות השחר. באופן שיגיעו להשתבח, שם יניחו תפילין ושם יתחילו כבר מעמוד השחר לומר את הקדיש ואת קריאת שמע וברכותיה וזה כבר המקסימום הנחה שאנחנו יכולים לבוא לקראת אותם דחוקים והקדוש ברוך הוא ישייענו במעשה רצונו לעבוד לעובדו באמת כרצונו רבי חנןש