מה דינו של אדם אשר תוקף את חברו ומכה אותו? הדבר פשוט שהוא עובר עבירה כי אסור לו לטגוע בחברו, לחבול בחברו והוא גם חייב לשלם לו עבור הנזקים שהוא גרם לו. וכן, אדם אשר בייש את חברו גם כן עובר על איסור, אתה חייב לשלם דמי בושת. אבל מה קורה אם מישהו ראה את הבן, מכה את אביו, ומזהירו ואומר לו, אסור לך לעשות כן? והוא איננו שומע ומכה ולא ניתן להציל את האבא אלא על ידי להכות הבן. האם מותר לאדם שמנצד להציל את האבא על ידי שהוא יכה את הבן וישתק אותו לא במובן שעשה אותו משותף, אלא ישתק את מקור המכות בגלל שהבן נמצא בטירוף באותו רגע. ומשתולל. האם מותר בדרך כזו להציל את האבא או לא? א' כן, מותר בדרך הזו לשתק את המכה, אם זוהי הדרך היחידה, להציל את האבא. ב אם ארע נזק על ידי כך שהמציל הכה את הבן כדי להציל את האב. אם ארע נזק לבן, אין המציל חייב לשלם מבחינה הלכתית. כמובן אם פעל והפעיל כוח סביר שלא מעל הנדרש. אנו רואים זאת בשולחן ערוך, חוש משפט, סימן תכא, סעיף יג. נאמר וכן הדין באדם הרואה אחד מישראל מכה חברו ואינו יכול להצילו אם לא שיקה המכה יכול להכותו כדי לעפרושה מאיסורה אומר בעל ספר מצוות ספר מאירת עיניים בסעיף קטן כח הערה מאוד מאוד חשובה הוא אומר שבניסוע של הסעיף הזה כתוב לאפרושה מאיסורה. ואילו בעניין אדם שמציל את האבא מפני המכות של הבן אז כתוב כדי להציל את קרובו. מה בין ההנמקה של אפרושם אייסורה להציל את קרובו? והוא משיביד שבאמת אם אדם בא ומנסה למנוע בכוח מאדם שמנסה לעשות עבירה. הנה למשל הוא רוצה להכות את מישהו, הוא לא קרוב משפחה אבל הוא רוצה להקות את מישהו הוא רוצה להפרוש איסורה. אז אם אכן המציל מנסה להציל את הרודף מלעשות את האיסור הזה ואם הוא פגע ברודף אז הוא פטור לפי מה שכתוב בשולחן ערוך. אבל אומר סבר מצוות עיניים הנמלא אם באמת זו הייתה המטרה העיקרית שלו להפרושם איסורה אבל אם הוא מנצל את הסיטואציה על מנת להתחשבן עם הרודף כי יש לו חשבון אישי עם הרודף מה שבתנית נוהגים לומר יגבי חרז זה באותה הזדמנות הוא מתחשבן איתו אז הוא יתחייב על הנזק שהוא גורם ל רודף למרות שהרודף הוא עברים כי אם אין כוונתו להפרושם איסורה או עוד יותר מכך אומר הסבר מעירת עיניים אם לפי העומדם שלנו האדם הזה הוא לא מבין אלה שמפרישים איסור אז הוא יחוייב בנזק שהוא גרם אבל אם זה להציל את קרובו זה דבר שבני אדם יודעים שלא יכולים לסבול שמקים את קרוביהם והם ישבו מנצד והם נכנסים מתערבים כדי להציל את הקרוב שלהם. אז ברור שאנחנו רואים את המניע הזה והמניע הזה הוא מוכח כי בני אדם הולכים להציל קרוביהם הקרוביהם הנרדפים אז ברור שהמציל התור אם הזיק את הרודף יוצא איפה מכאן שאם בן אדם הולך להציל מעבירה וזה מוכח שהוא באמת מציל מעבירה וגרם לנזק אז הוא פטור גם רם נזק לעברין אבל אם יש ה שוכחות שהאדם הזה אין דרכו להפריש מאיסור, הוא תחייב לשלם את הנזק. ולכן אותם אלה בבית הכנסת אשר מנצלים הזדמנות. ואם נניח יש אדם שהוא לא שומר תורה ומצוות ונניח עושה לעשות עומד לעשות איסור בציבור בבית כנסת והוא קם מבייש אותו אומר לו תפסיק אל תעשה כך וכך אתה כך וכך אתה עושה עבירה הוא לא הולך בדרכי נועם ואומר לו, אלא מבייש אותו ברבים. עדי אם האדם אשר מאיר את ההערה הזו, מין צדיק זה דרכו ובאמת מתכוון לשם שמיים, אולי הוא יהיה מוגן מהביש הזה. אבל אם זה הוא אדם שכל העולם מכיר אותו, הוא לא כזה צדיק גדול והוא לא מפריש מאיסור ולא אחת, הוא אומר לאחרים, "מה ג'ילקום? מה מעניין אותכם? ופתאום במקרה הזה כבר נצל את ההזדמנות והתנפא עליו ואמר לו תשמע אתה עושה ככה ואתה עברין יחויב רבותיי בתשלומי פיצועים עבור הביאש הזה למרות ששם שמיים נשא מפיו ולמרות שהוא באופן הצרתי לפני כל העולם כאילו להפריש את העברין עם איסור הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב והוא יפרע ממנו ואם לבית דין הוכחות שאכן באמת הוא עשה אמבוש מערב כ גון באים עדים ואומרים הוא אמר לנו שיחכה לו בפינה וינצל את ההזדמנות יעשה לו דבר כזה יחייבו אותו בדמי בושת למרות שהוא בא כביכול בשם אפרושה מסורה רבי חמג