קודם כל רבותיי בם ההלכה היומית הודעה חשובה היא גם חשובה להלכה יומית אנחנו פעם דיברנו על פירות מארץ ישראל אשר מיוצאים בחוץ לארץ אז ביקשנו מרב חל ערי לפנות לרבנות הראשית ולברר את העניין וקיבלנו את התשובה הבאה ש בסוגי הפירות דל הלן אין חשש לעורלה בפירות המצאים מחוץ הארץ. עקב העובדה שהינם משובוקים באמצעות בתי האריזה. הנמצאים כולם כוח הרבנות הראשית לישראל. לעלם רשימת סוגי הפירות, חפוזים, אשקוליות למיניהם, קליפים למיניהם, לימון, אבוקדו, מנגו. אז בכל אלה, אם אנו מוצאים בחוץ לארץ תוצר את הארץ אין חשש לעורה כי כאמור כל אלה מפוכחים בזמן אריזתם עד הרבנות הר של ישראל לעומת זאת בכל סוגי הפירות האחרים יתכן חשש לעורה בפירות המצאים לחוץ הארץ וניתן לבדוק במדור למצוות התלויות בארץ בטלפון 054118209 כלומר מה שמנינו אין בהם חשש. אם מוצאים פירות מסוגים אחרים והם תוצר את הארץ, מוצאים אותם מחוץ הארץ, הם רוצים לדעת אם יש בהם חשש עור או לא, לפנות למדור למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית לישראל על פי הטלפון שאמרנו לעניין הפרשת תרומות מעשרות אז ברוב ככל היסוע החקראי הטרי לחוץ הארץ לא מתקיימת הפרשת אומות מעשות פירות ובר ירקות וזאת עקב העובדה שהתוצרת בעיקרה מיועדת לציבור הצרכנים הכללי בחוץ הארץ שאינו דורש כשרות וחוסר הסכמה מצד בתי העריזה על עשרת התוצרת. כלומר הרבנות מודה שבייצו פירות לחוץ לארץ אין מפרישים תרומות מעשרות הן בגלל שהלקוחות העיקרים בחוץ הארץ אינם דורשי כשרות והן בגלל שב האריזה מסרבים לעשר כשהם יודעים שהם יצאים לחוץ הארץ. במילים אחרות, אין ספק שהפירות אשר נמצאים מן הארץ לחוץ הארץ הם במובן הכללי של העניין טבל, כי הם נארזו בארץ. אלא מה? שכאן באנו למחלוקת שכבר הזכרנו אותה באחת ההלכות היומיות שיש אומרים שכל שיצא מכאן טבל אזי בחוץ הארץ חייבים להפריש ממנו תרומות מעשרות הואיל וכבר שם של איסור חל עליו כאן ויש אומרים לא זוהי גזירת הכתוב שמה דווקא בארץ ישראל יש איסור טבל אבל טבל שיצא מן הארץ לחוץ לארץ הוא כבר פקע ממנו שם של טבל ואין עליו איסור אמרנו מן הספק נוכל להקל כדאה זו א אם אין אנו יודעים אם הפירות מן הארץ או לא מן הארץ או יש לנו ספק בעניין נוכל להקל כדעה זו נראה גם שמורי קצת נוטה לדעה הזו אם כי לא מספיק מבוסס העניין בדבריו שהוא נוטה לדעה הזו בשיטת רבנו אבל א ברור מעל לכל ספק שאם אנו מזהים מזהים פירות של תוצרת הארץ שנמצאים שם אזי אם אדם יפריש תומות מעשרות בלי ברכה הרי תבוא עליו ברכה מאחר וכאמור יש כאן הצרה ברורה שאין לא מפרישים מהם תרומות מעשרות ומחר ויש לנו ספק בשיטת רבנו הרי מי שיפריש על זה תרומות מעשרות בחוץ הארץ בלי ברכה תבוא עליו ברכה עד כאן בעניין זה הלכה נוספת רבותיי היא בנוגע לאבילות בזמן שקוברים את הנפטר וזה בדיוק עם סיום היום האם יעלה יום לעבלים או לא ואיך איך מתייחסים לכל העניין הזה. אומר רבנו בפרק ראשון מהלכות אבל הלכה שנייה ממתי יתחייב אדם באבל? משיסתם הגולל אז הוא מתחייב באבל. וזה לא משנה אם ניחמו אותו או לא ניחמו אותו. ואז השאלה היא מתי באמת סתם הגולל. אז כאן אנחנו מוצאים בקיצור שולחן ערוך סימן רד סעיף ב' שהוא אומר משעה הנה נקרא את דבריו אה ואם יאמרו לו אחד ששם הקבר קודם הלילה עולה לו זה היום ואם ערב רגל מבטל הרגל או התעבלות זאת אומרת הם סיום היום. השאלה היא מה זה נקרא סיום היום? האם אלו הם הזמנים המתפרסמים בלוחות כשקיעה או לא? הדבר ברור שאם נסתם הגולל לפני הזמנים המתפרסמים בלוחות אפלו דקה עלתה עלה יום אלא שאנו מחדשים יותר מזה, גם אם נסתם הגולל אחרי הזמנים המתפרשמים בלוחות. ניסע עינינו השמיים מה ונראה אם אין היום מעונן נראה אם יש כוכבים אין כוכבים אם יש כוכבים נסתם הגולל להחשיב את אותו יום כיום אלא הפסידו את אותו יום אבל אם אין כוכבים הרי עולה אותו יום למניין ובאמת בשערים המצוינים להלכה אז הוא אומר שאם באמת עדיין אין כוכבים נניח שזה ספק יום ספק לילה אז הוא אומר לעניין אבל הוא נחשב כיום כי באבל הולכים לכולה ונחשב ליום וזה עולה ליום השאלה היא רבותיי מה זה נחשב סתימת הגולל אומר א ה אומר הקסם משנה בעל פרק ראשון מלכות הלכה בו סתימת הגולל היינו לאחר שיתנו המת בקבר וימלאו הקבר בעפר השאלה היא כשאנחנו היום נוהגים לשים איך קוראים לזה פלטות
פלטות
פלטות האם זה נקרא סתימת הגולל או עד שימלאו את העפר מעל מעל אותם א פלטות מורל כותב ורבנו כתב בפרק שני מ אהלות הלכה ד' גולל הוא המכסה שמכסים בו את המתשים לבין שהיה של אבן באו של עת או זולתן כלומר לפי רבנו גם הם פלטות זה נקרא כבר סתימת הגולל אלא שמורי מעיר ולפי זה קשה להבין את הביטוי שיסתם הגולל ונראה כי על שם הגולל כי הגורל מה זה הגולל הכיסוי מה זה מי שיסתם הגולל אומר מורי נראה כי על שם הגולל נקרא הכוך אשר שמה מת גולל דהיינו הרי הייתה קבורה בתוך כוחים אז שם נאמר הביטוי שיסתם הגולל אבל א כל שהקבורה היא לא בתוך קור אלא בתוך חפירה כמו שאצלנו מה אכפת לי אם זה בעפר או בפלטות ובאמת מורי מביא את דברי הרדוז שהרדוז אומר ככה ודעת רבנו שלא נקרא סתימת הגולל עד שיקבר המת ויחסו באר ואף על פי שדרכם לעשות בניין על הקבר משתם הקבר חיה באבילות וקודם לכן אפילו נתנו בארון במסמרים לא נקרא זה סתימת הגולל עד שיקבר עד כאן שונו אומר מורי ואני יודע זה מנין לו אל רחנה שגם זה זו קבורה דאורייתא לכל המתים חוץ מהרוגי בית דין נמצא איפה שגם אם שמים פלטות שהרי מור מדבר על ארון כל שכן פלטות שוודאי וודאי זה נקרא כבר סימת הגולל לסיכום יוצא איפה בשבילנו גם אם שמו את הפלטות לפני שיצאו הכוכבים הרי עלה יום לאותם אבלים גם הם לא נחמו אותם כל שכן הם כבר שמו עפר מכאן רבותיי נבין את ההתייחסות שלנו למה שנאמר בשולחן ערוך ביורי דעה סימן שעה סעית יא מי שהתפלל ערבית ועדיין הוא יום ושמע שמת לו מת יש מי שאומר שמונה מיום המחורת ואותו יום אינו עולה כלומר למה כי זה טרט סתרי הדדה לא ידעת המרדכי שאומר מחר בדתרצטרה הדדה לא יעלה לו היום ובאמת אם הוא אמר יש מי שאומר הרבי יורדה סימן כב אומר איך קוראים א מרן בשעיף יא מי שהתפלל כבר ערבית ועדיין יום הוא ושמע שמואה מונה מיום מחר ואותו יום אין עולה עולה לו ברור שאנחנו לא מסכימים עם הפסק הזה מה הקשר בין תפילת ערבית ובין ובין סתימת הגולל הייתי אומר יותר קשה מזה יותר קשה עם זה מה יהיה אם אדם תפלל ערבית מבעוד יום ביום שישי כן בלילה ועדיין לא קיבל עליו את השבת האם יוכל אחרי זה לחלל את השבת אם מתברר לו ששכח את התקע בפלטה או כל הדברים האלה זה ודאי שמותר מקדימים את תפילת ערבית הלכה היא שאפשר כמחתית השעה להתפלל את תפילת ערבית מבעוד יום וזה לא משליך על הגדרת היום אם זה נקרא יום או נקרא לילה. ולכן אין בזה שום השלכה לגבי ה איך קוראים לגבי ה העניין הזה שכבר לא נחשב יום. זה עדיין נחשב יום ואין שום סיבה לא להחשיב אותו יום לעבודים. רבי חניברג