לכבוד מו"ר שליט"א,

בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הל' י הקשה הלח"מ על רבנו מדוע לא הביא את דין "בן כפר שהלך לעיר שבין כך ובין כך קורא עמהן" המבואר בגמרא מגילה דף יט.
מארי העיר על דבריו (אות כא): "ואלו ראה לשון רבנו בפיהמ"ש לא היה מקום לכל זה". עכ"ל. וכוונתו למה שכתב רבנו בפיהמ"ש שהזמן הקובע אם קלטוהו מחיצות הוא ליל ארבעה עשר.
אך לא זכיתי להבין דברי מארי, מדוע לא הוצרך רבנו להביא דין זה? הרי לכאורה יוצא לפי רבנו שבן כפר שהלך לעיר ותכנן לחזור למקומו בליל י"ד, אדם זה ייחשב כבן כפר ולא כבן עיר ועל כן יהיה עליו להקדים ולקרוא ביום הכניסה. וזה לא כדין הגמרא שהביא הלח"מ ש"בין כך ובין כך קורא עמהן", ואם כך לכאורה היה על רבנו לכתוב דין זה.

אודה מאוד לכבוד מו"ר שליט"א אם יבאר לי כוונת מארי בדבריו.