הפטרת שבת ערב ראש חודש אלול – לוח שנה הליכות עם ישראל תשפ"ה
שלום וברכה!
1 ראיתי בלוח שבהוצאתכם שבשבת פרשת ראה הבעל"ט מפטירים עניה סערה.
אך במקורות אחרים העוסקים במנהגי יהודי תימן יצ"ו ראיתי שמפטירים השנה בשבת פרשת ראה "מחר חדש" כדין הגמרא.
מבקש לוודא שלא נפלה טעות בלוח, ואם אכן לא נפלה טעות - מבקש, אם אין זו טרחה מצדכם, אם תוכלו להסביר בקצרה את חילוקי המנהגים בנושא,
ומדוע לא הזכרתם בלוח שיש בעניין זה הבדלים בין יוצאי תימן (בלדים/שאמים/דרדעים).
תודה רבה וסליחה על הטרחה.
2 כת"ר כתב "לשיטת רבנו, בערב ראש חודש אלול שחל בשבת, יש להפטיר "מחר חודש" ולא "עניה סוערה". כן היא גם דעתו של הרמ"א, שו"ע, או"ח, סימן תכח, סעיף טו." אבל לפחות ממה שראיתי לא התייחס שם במפורש לערב ר"ח אלול.
אבל בסימן תכ"ה ס"ק ב' כתוב {וְאֵין דּוֹחִין עֲנִיָּה סֹעֲרָה וְלֹא שִׁמְעוּ מִשּׁוּם מָחָר חֹדֶשׁ)
ונזכה לכל הנחמות בכל הפטרות אלה
1 באשר לשאלה, איזו הפטרה יש להפטיר בסדר "ראה", שיום שבת חל בערב ראש חודש אלול, האם מחר חודש או הפטרת נחמת עניה סוערה.
עורך הלוח של "הליכות עם ישראל" מצדד להפטיר עניה סוערה, "שהרי רבנו ידע גם ידע, שיש אפשרות שראש חודש אלול יחול ביום א', ולא ציין ולא כתב ולא העיר, שמפטירים מחר חודש, אלא השאיר את ההפטרה של שבע דנחמתא עניה סוערה".
אולם אין למדים ממה שרבנו לא העיר עניין מסוים, שאפשר שהוא מתבקש, כי רבנו סמך עלינו, שנקרא כל דבריו, בדקדוק רב, ונסיק מסקנות נכונות.
ואכן, רבנו, תפילה, יג, יט, כתב: "נהגו כל ישראל להיות מפטירין קודם לתשעה באב בשלוש שבתות, בדברי תוכחה... ומנהג פשוט בערינו להיות מפטירין בנחמת ישעיהו, מאחר תשעה באב עד ראש השנה".
הרי שהפטרות של נחמה היו בימי רבנו רק בגדר "מנהג פשוט בערינו". כלומר, לא מנהג בכל ישראל. ואף שברשימת ההפטרות שרבנו רשם בעמ' תשלב, כתב רבנו, וכן נהגו רוב העם להיות מפטירין בנחמות...". אפשר שעד שערך רשימה מסכמת זו, כבר נתברר לו, שהמנהג להפטיר בנחמות, פשט ברוב העם, ולא רק בערים שהכיר.
רוצה לומר, שנלמד מדברי רבנו, שהפטרות בנחמות הוא מנהג מאוחר, שהלך והתפשט, ולכן אינו דוחה את מנהג ההפטריות הסדורות של כל השנה, לרבות דיני ר"ח וער"ח.
ולכן, אין לנו אלא דברי מארי ז"ל תפילה, יג, יט, אות מא, "וכשחל ר"ח אלול בשבת, מפטירין השמים כסאי, ולא הפטרה דנחמתא, משום דמנהג מאוחר הוא יחסית, ורק בערינו ועוד, שאין בה זכרון ראש חודש, מה שאין כן 'חזון שהמנהג מנהג כל ישראל', ואף יש בו זכרון ראש חודש", וכדלעיל.
ודבריו אלו של מארי ז"ל כוחם יפה, על כל נימוקיהם לשבת, שהיא ערב ר"ח אלול, וכפי שביארתי לעיל.
כמו כן יש לדקדק בדברי רבנו, ובדברי מארי ז"ל, שיש חשיבות להזכיר את ר"ח בשבת שחל ר"ח בו, וכן בשבת שהיא ערב ר"ח, ונראה, שחשיבות הזכרת ר"ח גם בהפטרה של ערב ר"ח, היא בגלל שרצו מאוד מאוד לפרסם את זמן ר"ח בגלל תיקון המועדות, דוק ותשכח.
לסיכום,
לשיטת רבנו, בערב ראש חודש אלול שחל בשבת, יש להפטיר "מחר חודש" ולא "עניה סוערה". כן היא גם דעתו של הרמ"א, שו"ע, או"ח, סימן תכח, סעיף טו.
ונתפלל לאבינו שבשמים, שיאר עינינו במאור תורתו, ויסייענו שנכוון תמיד לאמתה של תורה, כי התורה היא אורה לנו, ולאורה נלך, כדי שנזכה לחיי עולם האמת והנצח.
2 אמת. אבל לפי הרמב"ם, דוחים עניה סוערה מפני מחר חודש.