גוי עובד עבודה זרה
בהל' ע"ז [י, א] פסק רמב"ם שדין אין מעלין ואין מורידים נאמר כלפי גוי עובד עבודה זרה. משמע שסתם גוי שאינו עובד עבודה זרה, אין איסור להעלותו מהבור.
אבל בהל' רוצח [ד, יא] כתב רמב"ם על סתם גוי שאסור להצילו.
נראה להעדיף את הנוסח בהל' ע"ז - כי רמב"ם פתח שם באיסור כריתת ברית, שנאמר כלפי גויים עובדי ע"ז דוקא, ולא כלפי כל הגויים, והמשיך: לפיכך.. לא יעלנו [מטביעתו בנהר] - א"כ הדין מוסב דוקא על עוע"ז.
הרב רבינוביץ' ב'יד פשוטה' רצה ליישב ע"פ רמב"ם במאכלות אסורות [יא, ה] ש'כל מקום שנאמר גוי סתם, הרי זה עובד ע"ז - אבל נראה לדחות דבריו, כי שם כוונת רמב"ם רק לדיני יין.
שמא ניישב שרמב"ם בהל' רוצח, סמך על מה שכבר ביאר דבריו בהל' ע"ז..
א נראים הדברים שרק בגוי עובד עבודה זרה.
ב גם כלפי אלה, יש אומרים שבימינו הם בגדר מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם נוהגים בעבודה זרה מתוך כוונה דתית אלילית.
ג בלאו הכי הלכה למעשה בימינו אין להורות למעשה גם לגבי גוי עובד ע"ז, שלא להצילו, בגלל חשש איבה במיוחד בעידן התקשורתי שלנו.