יום ראש חודש היהודי מבטא התחדשות הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל על מנת להגיע ליעוד שלנו להקריב תמידין ומוספין בבית המקדש

היום ראש חודש שבט. אשרינו שיש לנו ראשי חודשים. גם לאומות העולם יש חודשים מתחדשים, אבל אצלם אין שום ביטוי להתחדשות. זה עניין של מספר. הם מתייחסים לזה כעניין של מניין ותיארוך, לא יותר. בעוד שאצלנו אין כך הדבר, זה לא רק עניין של תיארוך, אלא זה מבטא עניין של התחדשות. התחדשות של כל יחיד שצריך אדם בראש חודש להתרענן. לרענן את עצמו, ולראות מבחינה רוחנית, חברתית, משפחתית, קהילתית, לאומית איך הוא מתחדש לטובה. איך הוא ממלא את המצברים. מתבונן איפה צריך לתקן? איפה צריך לשפר? כך ביחיד, כל שכן ברמה הציבורית, ברמה הלאומית. "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם". לעמך דייקא.

 

הרי מצטברים לנו מחודש לחודש מתחים וכל מיני שנאות וכל מיני עלילות שמצטברים לנו, ואנחנו צריכים להתנקות כל חודש. להתנקות מאותם דברים שליליים שמצטברים. אשרינו שיש לנו כזה מועד של התחדשות לחשבון נפש. חבל שזה רק הופך להיות יותר ויותר ציון של תאריך, ופחות לעניין המיועד לו, דהיינו להתחדשות אמיתית.

 

אנחנו זקוקים בימים האלה  להתחדשות אמיתית, כיוון שסוף סוף אנחנו נמצאים בשנה השנייה של המלחמה ועדיין לא נושענו, וגם מבחינה פנימית יש עדיין מתחים גדולים מאוד. לכן אין ספק שאנחנו צריכים בראשי חודשים לקרוא מחדש לכל אחד ואחד ברמת היחיד, לכל קהילה ברמת הקהילה, ולכל אומה כאומה, ולתת את הדעת איך אנחנו צריכים להתחדש ולהתרענן, ולכלכל את מעשינו על הצד היותר טוב.

 

לפעול לסילוק שנאות חינם, יותר אמונה, יותר תבונה, יותר להתחבר לשורשים, כי רק כך נוכל בעזרת השם יתברך להגיע לשיא של ראש החודש - "תמידין סדרן מוספין כהלכתן" כלומר בנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.