ציבור שנאלץ לקרוא בס"ת פסול או בחומש, האם רשאים לקרוא ההפטרה בברכה?

מדוע שתקו המשנה והתלמוד ובעקבותיהם הרמב"ם בקשר למקור חיוב קריאת ההפטרה?

היש הבדל בדין קריאת ההפטרה בין ציבור שקרא בס"ת פסול לבין ציבור שקרא בחומש?

האם ניתן לסמוך על טענת כפרים מסויימים בתימן שהעידו שקבלה בידיהם לקרוא בהפטרה גם בנסיבות אלו?