פורים שחל במוצ"ש, כיצד ינהגו בהבדלה ובמקרא מגילה?

1. זמן אמירת הבדלה וקריאת מגילה במוצאי שבת:

• השאלה המרכזית: מתי יש להבדיל ומתי לקרוא את המגילה כאשר פורים חל במוצאי שבת? האם מותר להביא את המגילה לבית הכנסת בשבת כדי לקרוא אותה במוצאי שבת?
• מנהג תימן לעומת המנהג הנוהג: הרב מציין שבתימן לא נהגו לחזור לבית הכנסת במוצאי שבת להתפלל, אלא התפללו בבתיהם. לעומת זאת, כיום נהוג להגיע לבית הכנסת לפני צאת השבת לומר מזמורים ולאחר מכן להתפלל ערבית ולקרוא מגילה.
• איסור הכנה מקודש לחול: הרב מזכיר את האיסור להכין משבת לחול, אך מתיר לקחת את המגילה לבית הכנסת עוד ביום שבת לצורך עיון ולימוד ממנה, שכן בכך נהנים ממנה בשבת ואין בכך בעיה להביאה לצורך קריאה בליל פורים. "והתשובה באמת אסור להכין מקודש לחול אבל אין שום בעיה לקחת את המגילה לבית הכנסת ומיד במקום לעיין במגילה וללמוד ממנה לימודים מסוימים. ימים כגון לבוא להראות את העניין הזה של של צורת הכתיבה או א צורת כתיבת השירה עשרת בני המען וכ יוצא בזה אז אם לומדים עניינים מסוימים מאותה מגילה מבעוד יום הרי מאחר ונהנו ממנה בשבת אין שום בעיה שהוא מביא אותה גם לצורך ליל ליל 14 באדר לצורך הקריאה."
• ברכת "בורא מאורי האש" לפני קריאת המגילה: הרב מביא את דעת רב יוסף, לפיה מברכים "בורא מאורי האש" לפני קריאת המגילה, מאחר ונהנים מהאור בזמן הקריאה. לאחר מכן אומרים את שאר ברכות ההבדלה. "המנהג הרווח הוא כנאמר על ידי האחרונים רב יוסף אומר שמברכים ברכת מורי האש לפני קריאת המגילה מאחר והוא קורא את המגילה ונה נה מן האור אז לכן מברכים בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה ולאחר מכן אומרים את ההבדלה ואין בעיה בפיזור הזה בין מורי האש לשאר ברכות ההבדלה."
• שיטת רבי ב"פיזורן": הרב מסביר את דעת רבי בגמרא שלא היה אומר את כל ברכות ההבדלה יחד, אלא כל פעם כשמצא אש בירך "בורא מאורי האש" וכשמצא בשמים בירך על הבשמים. "כי בגמרא נאמר שביחס למורי האש ועשה בשמים רבי מפזרן. רבי לא היה אומר אותם ביחד אלא מפזרן כל שהיה מוצא אש מברך בורא מאור אש. כשהיה מוצא בשמים מברך. לא מתעכב שכל אלה יהיו ב צג ידו אנחנו ברוך השם מאורגנים ויש לנו ערקה ואנחנו עושים גם את זה וגם את זה יחד אבל כאמור אם לא מצא לא מתעכב ורבי מפזרן."
• שיטת "הפוג יומו מאחרינן": הרב מציג שיטה הסוברת שיש לאחר את הוצאת השבת כדי לא להראות שהיא נטל. לכן, לפי שיטה זו, מברכים על הנר לפני קריאת המגילה (כי נהנים מהאור), ואת שאר ברכות ההבדלה לאחר הקריאה. "אבל עליבד אמת שיטה זו היא בסודה אומרת שהפוגה יומו כלומר הוצאת יום השבת מאחרינן כלומר, כל מה שיותר להוציא את השבת, יש לאחר לא להראות שהשבת היא נטל עלינו, כשאנחנו מוציאים אותה מיד. ולכן הם עושים את הפשרה הזו שמברכים את על הנר, כי סוף סוף הוא נהנה בקריאת המגילה מהאור ואת שאר ברכות ההבדלה אחרי קריאת המגילה."
• דעת מורו (הרב): הרב מצטט את מורו הסבור שאין בעיה לומר את ההבדלה כולה במוצאי שבת לפני קריאת המגילה, שכן הדלקת הנר במוצאי שבת היא כבר סימן ליציאת השבת. "ולכן לפי מורי אין שום בעיה לומר את ההבדלה כולה אמצאת השבת לא רק את מורי האש ואחר כך את קריאת המגילה כי כאמור הוא איננו כך מסביר הפוג יומו מאחרינן זה זוהי שיטתו של מורי בניגוד לפסקו של רבודה יוסף על פי האחרונים בעניין הזה."

2. המלצות מעשיות למניעת מכשולים:

• הקדמת הבדלה בבית: הרב ממליץ, לאור מנהג התחפושות שעלול להביא אנשים להכין אותן בשבת (איסור צביעה, כתיבה, תפירה ועוד), שאנשים יבדילו בבית במוצאי שבת את כל ההבדלה. "לכן כדי למנוע מכשול המלצנו שאכן באמת בני אדם איך קוראים יבדילו בבית אמצאת השבת את כל ההבדלה ולאחר מכן יכינו את ההכנות לצורך הליל פורים בבית הכנסת."
• קביעת תפילת ערבית מאוחרת יותר: הרב מציע לקבוע את תפילת ערבית בבית הכנסת כ-20-30 דקות לאחר צאת השבת כדי למנוע מצב שאנשים ממהרים ולא מקיימים את ההבדלה כראוי. "ויקבעו את תפילת ערבית בבית הכנסת ב 20 דקות אחרי צת השבת חצי שעה אחריצת השבת כדי למנוע מכשול."
• הקדמת הבדלה לפני תפילת ערבית: הרב מתייחס לטענות כנגד אמירת הבדלה לפני תפילת ערבית (ובפרט לפני "אתה חונן"), ומסביר שבמצבים חריגים, כגון חשש לאיחור או מצב של אוננות, ניתן להקדים את ההבדלה (ללא נר לפני צאת הכוכבים). הוא מזכיר את ההלכה המאפשרת לאוננים להבדיל במוצאי שבת ללא נר כדי שיוכלו להתחיל את דיני האנינות. "בתנאים רגילים אכן באמת מתפללים ואחר כך מבדילים אבל בתנאים לא רגילים אפשר להקדיש את ההגדלה נתאר לעצמנו שאיך קוראים ממהרים מאיזושהיא סיבה ואז ניתן לומר הבדלה מבעוד יום דהיינו לא ממש חרס את הכוכבים רק בלי נר אלא את ההבדלה על כ** ואז מיד אחרץ את הכוכבים ניצאו לעסקיהם התורדים אותם שבגללם הקדימו את ההבדלה והיו אבותינו בת שעל בסיס ההלכה התלמודית הזו והיא גם בדברי הרמב"ם וגם בדברי מרן ורב אותו יוסף עושה בשימוש בזמן שאדם נפטר ביום שבת והבנים שלו אוננים שבשבת אין ענינות אבל מיד אמצא שבת יש עניות והוא עונן פטור מן הממצוות שהרב אודו יוסף ממליץ שיעשו הבדלה מבעוד יום בלינר כדי שאחר כך אמצאת השבת תתחיל העניינות ואז הם כבר לא הפסידו את ההבדלה ואמרו אותה מבעוד מועד מבעוד מועד ואם כן אף כאן זהו מקרה יוצא מן הכלל שצריך וראוי להקדים את ההבדלה בבית ולאחר מכן כאמור יתכוננו מה שיתכונו וילכו לבית הכנסת יתפללו ערבית יאמר הבדלה גם בתחונן כי תקנו הבדלה מאוחר יותר אחרי כל מיני גלגולים גם בתפילה וגם על ה*** ואף שהף פעם מקדים את ה*** עדיין אומרת ההבדלה לפי רבנו בתפילה בתפילה ולאחר מכן יקראו את המגילה."
• הבדלה בתפילה: הרב מזכיר שמתקנים לומר הבדלה גם בתפילת ערבית ("אתה חונן").

3. סיכום והמלצה סופית:

• הרב מסכם שאדם יכול לקחת את המגילה לבית הכנסת עוד ביום לצורך הלילה, ובלבד שיעיין בה כדי ליהנות ממנה בשבת.
• במקום שיש עירוב כהלכה, ניתן להקדים את ההבדלה לפני התפילה, במיוחד אם כבר מברכים "בורא מאורי האש" לפני קריאת המגילה. במקרה כזה, עדיף לומר את כל ההבדלה, שכן אין הוצאת שבת גדולה יותר מהדלקת אש.
• ההמלצה העיקרית היא להבדיל בבית במוצאי שבת את כל ההבדלה, ולאחר מכן להתכונן לפורים וללכת לבית הכנסת לתפילת ערבית וקריאת מגילה בזמן מתאים לאחר צאת השבת, כדי למנוע מכשולים הלכתיים הנובעים מהכנות פורים בשבת. "לסיכום מבחינה עקרונית יכול אדם לקח אחת את המגילה לבית כנסת בעוד יום לצורך הלילה אבל שיהיה חכם שיעיין בעיונים הלכתיים ואז הוא נהנה בא בשבת והתגבר על האיסור וכמובן במקום שהעירוב צורת פתח מתוכן ב שיכולים לעשות הבדלה לפני התפילה ולו דווקא אחרי התפילה ובמיוחד אם כבר מברכים באורי מאורי האש לפני הקריאה אז אם כן יאמרו את כל ההבדלה כי אין לך הוצאת שבת גדולה יותר מכך שהאדם מדליק אש רבי חנג ש... זו נראית הדרך העולה בתאל בנסיבות שלנו ועליה אנחנו ממליצים."

הדברים נאמרים תוך התחשבות במנהגים שונים, פסקי הלכה של פוסקים שונים (כגון רב יוסף והרמב"ם) ובמציאות המשתנה של ימינו, תוך מתן דגש על שמירת ההלכה ומניעת מכשולים.