האם ההיתר להכין מיו"ט לשבת הינו דווקא מיו"ט הצמוד לשבת ולא יו"ט שלפניו?
מתי נקראת "שבת רחוקה" שבכגון זה לא התירו חכמים להכין מיו"ט לשבת למרות שעשה עירובי תבשילין?
כיצד מוכיח הרב קאפח בשיטת הרמב"ם שהכנה מיום ה' לשבת מותרת למרות שאין להכין מיום ה' ליום ו' שהינו היום השני של ר"ה?
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהמקור "הטקסט שהודבק"
המסמך עוסק בשאלה הלכתית הנוגעת להכנות לשבת כאשר ראש השנה חל ביום חמישי ושישי, וכיצד עירובי תבשילין משפיעים על היתר הבישול וההכנות משני ימי החג לשבת.
השאלה המרכזית: האם מותר לבשל ולאפות ולעשות את כל צורכי השבת כבר מיום חמישי (ערב יום טוב ראשון) או רק מיום שישי (יום טוב שני), לאחר שנעשה עירובי תבשילין ביום רביעי?
דעת הבית יוסף והפוסקים הראשונים:
- הבית יוסף (מרן השולחן ערוך) מביא את תשובת הרשב"א והרא"ש, לפיה אין להכין מיום חמישי לשבת, אלא רק מיום שישי לשבת.
- הם מבחינים בין "שבת קרובה" (סמוכה ליום טוב, כלומר יום שישי במקרה זה) שאז התירו הכנה מיום טוב לשבת, לבין "שבת רחוקה" (המופלגת ביום אחד, כלומר יום חמישי במקרה זה) שאז לא התירו.
- השולחן ערוך עצמו פוסק בהתאם לדעות אלו, שאסור להכין לשבת מיום חמישי למרות עשיית עירובי תבשילין.
- ציטוט: "ולכן הוא פריע בהלכה בשולחן ערוך אור החיים סימן תקז סעיף יג שאכן באמת אסור מיום חמישי להכין לשבת רק מיום שישי ליום שבת למרות שעשה עירובי תבשילין מערב יום טוב."
דעת "מורי" (המובאת בשם רבינו):
- "מורי" חולק על דעה זו וסובר שלפי רבינו מותר להכין מיום חמישי גם לצורך השבת.
- הוא טוען שלפי רבינו, מדין תורה מותר לחלוטין להכין מיום טוב לשבת. האיסור הוא גזירת חכמים, שאפשרו אותו רק על ידי עירובי תבשילין.
- מאחר וכבר נעשה עירובי תבשילין, ההפלגה של יום אחד (בין יום חמישי לשבת) אינה נחשבת ל"שבת רחוקה" לעניין זה.
- "מורי" מדגיש שהאיסור להכין מיום טוב ראשון לשני (מיום חמישי לשישי במקרה זה) נפרד מהאיסור להכין מיום טוב לשבת. האיסור בין שני ימי החג קיים כדי שאנשים לא יקדימו הכנות ליום השני כבר ביום הראשון.
- "מורי" מסביר את מנהג יהודי תימן לומר סליחות בליל יום טוב שני כדי לעכב את הציבור בבית הכנסת ולאפשר להם להכין את צורכי ליל יום טוב שני רק מצאת הכוכבים, כדי למנוע הכנה מיום טוב ראשון לשני לפני הזמן.
ראיית הרדו"ז:
- "מורי" מביא תשובה מעניינת של הרדו"ז כחיזוק לדעתו.
- הרדו"ז התיר לשחוט מיני עופות ובשר ביום ראשון (במקרה הנדון - יום חמישי, יום טוב ראשון) כדי שיהיו מוכנים לבישול ביום השני (יום טוב שני), למרות שהשחיטה נעשית בהפלגה מהשבת.
- הנימוק לכך הוא שזו הדרך הטובה ביותר להכין מאכלים טעימים לכבוד שבת.
- ציטוט: "הרי שלפי הרדז מותר להכין צרכים מיום חמישי לשבת ואם כן איפה לפי מורי הליבה דרבנו מותר מיום חמישי להכין לשבת למרות שיום שישי הוא נחשב בעינינו לכאור הכחול אמנם אנו נוהגים בו חודש אבל אנחנו יודעים שהעיקר הוא יום טוב ראשון למרות הכל מותר כי בחיגבנה לא גזרו מיום טוב כזה לשבת והשאירו אותו על דין תורה במיוחד שכבר עשינו עירובי תבשילים מיום רבעי מערב יום טוב."
סיכום דעת "מורי":
- לדעת "מורי", בהתאם לשיטת רבינו, מותר להכין לשבת כבר מיום חמישי (יום טוב ראשון) לאחר עשיית עירובי תבשילין.
- ההפלגה של יום אחד בין יום טוב ראשון לשבת אינה נחשבת "שבת רחוקה" לעניין זה, במיוחד לאחר שכבר נעשה עירוב תבשילין שהתיר את ההכנה מיום טוב לשבת.
- האיסור להכין מיום טוב אחד לשני אינו קשור להיתר ההכנה מיום טוב לשבת לאחר עירוב.
נקודות חשובות נוספות:
- הדיון מתמקד במקרה ספציפי בו ראש השנה חל בסמיכות לשבת (חמישי, שישי, שבת).
- מוזכרת ההבחנה בין דין תורה לגזירת חכמים בנוגע להכנות משבת לחול ומיום טוב לשבת.
- עניין "שבת קרובה" ו"שבת רחוקה" בהקשר של היתר הכנה מיום טוב לשבת באמצעות עירובי תבשילין מוסבר.
- מובאת דוגמה של חג השבועות החל באמצע השבוע כדוגמה ל"שבת רחוקה" שאז אין להתיר הכנה לשבת מערב החג באמצעות עירובי תבשילין.
המסמך מציג מחלוקת הלכתית בנושא הכנות לשבת כאשר יום טוב סמוך לה, ומדגיש את גישתו המקילה של "מורי" בהסתמך על שיטת רבינו ובצירוף ראיית הרדו"ז, זאת בניגוד לדעת השולחן ערוך ופוסקים רבים אחרים.