מצוות כתיבת ס"ת, האם שרירה גם בימינו לכל יהודי למרות שינוי הנסיבות לכאורה?

תמצית ומסקנות ממקור "הטקסט שהודבק" בנושא מצוות כתיבת ספר תורה בזמן הזה

מסמך זה מסכם את הנושא המרכזי והרעיונות החשובים העולים מתוך הקטע "הטקסט שהודבק" העוסק במצוות כתיבת ספר תורה בדורנו.

נושא מרכזי: האם מצוות כתיבת ספר תורה עדיין חלה על כל יהודי בזמן הזה, או שמא רכישת ספרי קודש אחרים (תלמודים, ספרי פוסקים) יכולה להוות תחליף לה? מה מעמדה של מצווה זו ביחס למצוות אחרות?

רעיונות ונקודות מרכזיות:

• חיוב כתיבת ספר תורה בזמן הזה: המקור מציג בצורה ברורה את העמדה שמצוות עשה לכתוב ספר תורה חלה על כל יהודי גם בזמן הזה. התשובה המובאת בשם "רבנו" ו"מרן השולחן ערוך" היא חד משמעית: "מצוות עשה גם בימינו שלנו לכתוב ספר תורה. כל יהודי חייב לכתוב ספר תורה ולא משנה בין אם הוא מכניס אותו בבית הכנסת או משאיר אותו בביתו. זוהי המצווה וזוהי מצווה לדורות."
• הקשר לתורה שניתנה בסיני: הטעם העיקרי למצווה זו הוא ההתחברות לתורה שניתנה בסיני. כתיבת ספר תורה (או קנייתו/הזמנתו) היא הדרך הישירה של כל יהודי להתקשר למקור התורה. נאמר: "זה שניתן בסיני הוא מתחבר לתורה שניתנה בסיני או או קונה או מזמין מסופר שיכתוב לו."
• עדיפות הכתיבה האישית למרות ירושה: גם אם אדם ירש ספר תורה מאבותיו, עדיין ישנה מצווה לכתוב ספר תורה משלו כדי ליצור את הקשר האישי עם התורה: "אפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב כי הוא צריך להתחבר עם התור סיני." עם זאת, אם ירש ספר תורה לבדו ואין לו שותפים בירושה, הוא יוצא ידי חובה, אך עדיף לקנות או להזמין ספר תורה לעצמו.
• חשיבות לימוד התורה ורכישת ספרי קודש: למרות החיוב בכתיבת ספר תורה, המקור מדגיש את החשיבות העצומה של לימוד התורה ורכישת תלמודים וספרי פוסקים: "נכון שיש חשיבות בדבר שהאדם רכוש לו תלמודים וספרי פסקים ומפרשים כי זה באמת עיקר העיקרים הוא להגות בתורה..." עם זאת, אין בכך תחליף למצוות כתיבת ספר תורה.
• מעמד המצווה בין המצוות: המקור מצטט את דברי רבנו בסוף ספר המצוות, המחלק את המצוות לקטגוריות שונות. מצוות כתיבת ספר תורה מוגדרת כמצווה שאינה חובה על כל אדם בהכרח בכל זמן ובכל מקום, ומצוינת כחובה על הגברים ולא על הנשים: "מצווה 18 זו מצוות כתיבת ספר תורה אם כן איפה רבנו מנה את המצוות כתיבת ספר תורה כמצווה לדורות, מצווה הכרחית בכל זמן רק כי חובה של הגברים ולא חובה של הנשים."
• דברי הראש ופרשנותם: המקור מביא את דברי "הראש" שציין כי בדורות הראשונים היו כותבים ולומדים בספר התורה, אך בזמן הזה כותבים ומניחים בבית הכנסת. לכן, לדעתו, יש מצווה לכתוב חומשי תורה, משנה וגמרא כדי ללמוד בהם. המקור מציג מחלוקת בין הפרשנים האם דברי הראש אומרים שרכישת תלמודים מהווה תחליף לכתיבת ספר תורה. חלק מהמפרשים סבורים שלא, אלא שאם רכש תלמודים, זה נחשב כאילו קיים את המצווה מבחינת חשיבות הלימוד, אך אין זה פוטר מחובת כתיבת ספר תורה. חלק אחר פירש זאת כפשוטו, שרכישת תלמודים יכולה לבוא במקום כתיבת ספר תורה מבחינת העיקר של קיום מצווה באמצעות התורה.
• עמדת השולחן ערוך וספר החינוך: מרן השולחן ערוך לא קיבל את הגישה הקיצונית שרכישת תלמודים פוטרת ממצוות כתיבת ספר תורה. הוא קבע שיש מצווה לכתוב ספר תורה, ובנוסף, יש מצווה לכתוב חומשי תורה, משנה וגמרא כדי ללמוד בהם. גם ספר החינוך מציין את החיוב בכתיבת ספר תורה, אך מדגיש גם את החשיבות ברכישת ספרי קודש אחרים. שניהם מציגים גישה של קיום שתי המצוות במקביל ולא כתחליף אחת לשנייה.
• שינוי מרכז הכובד לבית הכנסת: המקור מציין שינוי היסטורי בו ספר התורה עבר מלהיות בביתו של אדם לבית הכנסת. בעבר, היו כותבים ספרי תורה קטנים וכל אחד היה מעיין בו בבית ובבית הכנסת. כיום, ספרי התורה גדולים יותר ומוצבים בעיקר בבית הכנסת. למרות שינוי זה, המצווה לכתוב ספר תורה בעינה עומדת.
• מנהג "שניים מקרא ואחד תרגום": המקור מזכיר את המנהג לקרוא כל פסוק בתורה פעמיים ולתרגם אותו בעל פה מתוך ספר התורה בבית, כדרך לימוד ושינון התורה.

ציטוטים מרכזיים:

• "מצוות עשה גם בימינו שלנו לכתוב ספר תורה. כל יהודי חייב לכתוב ספר תורה ולא משנה בין אם הוא מכניס אותו בבית הכנסת או משאיר אותו בביתו. זוהי המצווה וזוהי מצווה לדורות."
• "באמת רבנו כותב מצוות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו. שנאמר ואתה כתבו לכם את השירה הזאת. כלומר כתבו את התורה שיש בשירה הזאת."
• "נכון שיש חשיבות בדבר שהאדם רכוש לו תלמודים וספרי פסקים ומפרשים כי זה באמת עיקר העיקרים הוא להגות בתורה אבל המצוות עשה מן התורה בטור שכזו היא לדורות והיא מתקיימת אך ורק על ידי שאדם כותב ספר תורה..."
• "אפילו הניחו לו אבותיו מצווה לכתוב כי הוא צריך להתחבר עם התור סיני."
• "מצוות עשה על כל ישראל אשר ידו מסגת לכתוב חומשי חמש חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהם להנות בהם הוא ובניו..."
• "מרן לא הלך בשיטה שאומרת שבאמת הכתיבה חושים תלמודים ספרי פסקים מהבין תחליף למצוות כתיבת ספר תורה אלא שיש מצווה לכתוב חמישה חומשי תורה ופירושיהם יש מצווה לכתוב תלמודים ופירושיהם ללמוד בהם ובאמת מי שעושה את זה זה כאילו יש לו ספר תורה אבל זה לא פותר אותו ממצור ולא מקרם הם לא ללמוד תורה ולסע אישה..."
• "אף על פי שעיקר החיוב דאורייתא אינו רק בספר התורה. אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פי התורה יש לכל אחד לקנות מהם כפי היכולת מהטעמים שאמרנו."

מסקנה:

הקטע מציג באופן ברור את החשיבות המתמשכת של מצוות כתיבת ספר תורה גם בזמננו, כחיבור ישיר לתורה שניתנה בסיני. למרות החשיבות הרבה של לימוד תורה ורכישת ספרי קודש אחרים, הם אינם מהווים תחליף למצווה זו, שהיא חובה על גברים. המקור מראה כי פוסקי הלכה מרכזיים כמו השולחן ערוך והחינוך תומכים בגישה זו, המשלבת את קיום מצוות כתיבת ספר תורה עם החובה ללמוד ולעסוק בתורה באמצעות ספרים נוספים. השינויים ההיסטוריים במקום אחזקת ספר התורה (מבית הכנסת לבית הפרטי) לא שינו את עצם קיום המצווה.