אשה סומה, האם חייבת בהדלקת נרות לכבוד השבת?

תמצית מסמך תדרוך: הדלקת נרות שבת על ידי אישה עיוורת וערירית

מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים שעולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בשאלת חיובה של אישה עיוורת וערירית בהדלקת נרות שבת, ובאפשרות להדליק נרות חשמל במקרה כזה.

נושא מרכזי: חיוב אישה עיוורת וערירית בהדלקת נרות שבת ואפשרות הדלקת נרות חשמל.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. חיוב הדלקת נרות שבת לאישה עיוורת:

• השאלה המרכזית היא האם אישה עיוורת וערירית חייבת להדליק נרות שבת ולברך עליהם.
• הטקסט מביא דעות שונות בפוסקים בנוגע לחיוב זה.
• ישנם הלומדים מדברי הגמרא במסכת מגילה, המתירה לעיוור להיות שליח ציבור ולברך "יוצר המאורות" למרות שאינו רואה את האור. הדבר מוסבר באמצעות משל על איבר ההולך בלילה עם לפיד כדי שיראו אותו ויסייעו לו. מכאן למדו שיש לעיוור הנאה עקיפה מהאור.
• "הרי שגם עיור יש לו הנאה עקיפה מן האור שאף על פי שהוא אישית לא רואה את מאור השמש או את מאור הירח או את מאור הלפיד או את מאור החשמל. סוף סוף אם הוא מצוי במקום של אור רואים אותו ומסייעים בידו."
• המקורות הראשונים שהתירו או חייבו אישה עיוורת בהדלקת נרות התייחסו אליה כאישה נשואה, כאשר במקרה כזה הבעל יכול לברך.
• המגן אברהם (מובא במשנה ברורה) סובר שאישה עיוורת יכולה לברך בעצמה על נר שבת מכיוון שגם היא נהנית מהמאורות. אך הוא מוסיף שאם יש לה בעל פיקח, הוא יברך, ואם היא אוכלת עם אחרים שבירכו והדליקו, היא לא תברך. הטעם לכך הוא השמחה היתירה שקיימת בריבוי הנרות.
• שמירת שבת כהלכתה מציין שאם יש לה בעל, הוא יברך, אך אם היא גרה לבדה (ערירית), היא תדליק ותברך בעצמה.
• "אם אין לה בעל אך אם היא גרה ביחד עם אחרים אישה סומה כך הוא אומר רצה לומר א רחמנא לצלן ידליק הבעל את הנרות וגם יברך ואם היא מתגוררת לבדה ואם היא מתגוררת לבדה תדליק וגם תברך זאת אומרת אם היא ערירית תדליק וגם תברך."

1. טעמי הדלקת נרות שבת לאישה עיוורת וערירית:

• חכמים תקנו הדלקת נר שבת משלושה טעמים: כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית.
• עונג שבת קשה לייחס לאדם עיוור שאינו רואה את האור, בדומה לאדם שטעמו נפגם ואינו נהנה מתבשיל טעים.
• "והנה עונג שבת קצת קשה לומר שאדם עובר שלא רואה את האור מתענג מן האור. כמו שאדם אשר נפגם טעמו והוא לא מתענג מן התבשיל הערב לכך."
• לעומת זאת, טעמי כבוד שבת ושלום בית קיימים גם אצל אישה עיוורת.
• כבוד שבת: הדלקת הנר היא חלק מההכנות לשבת המראות על כבוד היום, בדומה לרחצה והחלפת בגדים. "כך כיוצא בדבר כמו רחצה ולבוש כך גם כן באור כבדו את השם באורים כולנו יודעים שבימים חגיגים או בימים מיוחדים תקסיים מרבים באורות כי זה מבטא גם כבוד וגם שמחה ולכן כבדו את השם בהורים ואותו דבר גם בנר של שבת יש פה פן של כבוד אז גם אישה סומה חייבת בכבוד שבת והיא תדליק מטעת כבוד שבת."
• שלום בית: יש לכך שני היבטים: בין איש לאשתו (שלא רלוונטי לערירית) ובינו לבין עצמו. גם לאישה עיוורת וערירית יש צורך בשלום בית, שמתבטא בכך שאור בבית יאפשר לשכנים הרואים אותה לסייע לה אם היא נתקלת במכשול. "אז כשאישה צומה ערירית נמצאת לכאורה אין את העין של בית לא בינה ובינו ולא בינה לבין עצמה. שהרי אין ככה אור איננו מהנה אותה כדי להימנע ממכשולים אלא במה שחנן אותה הקדוש ברוך הוא בכוחות מיוחדים להיות זהירה אבל סוף סוף היא לא יכולה אבל העובדה שיש אור בביתה. אז כאמור שכניה, רואה, אם יראו אותה שהיא מששת כאבר בצהריים ועלולה להיפגע, הרי מיד יחושול עזרת."
• מכיוון שלטעמי כבוד שבת ושלום בית האישה העיוורת והערירית חייבת בהדלקת נרות, היא גם מברכת בעצמה ולא מטילים את הברכה על אחרים.

1. הדלקת נרות חשמל על ידי אישה עיוורת וערירית:

• קיימת מחלוקת בין הפוסקים בנוגע לאפשרות לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת באמצעות נרות חשמל.
• הרב ר' יוסף פוסק שבמקום שאין אפשרות להשיג נרות שמן או שעווה, אפשר לברך ולהדליק נרות חשמל ולצאת בכך ידי חובת ההדלקה.
• "ומכל מקום, במקום שאין אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעווה, אפשר לברך או להדליק על נרות חשמל ויוצאים בהם מידי חובת ההדלקה."
• אין נוהגים להורות זאת לרבים, מכיוון שנשים רגילות מקדשות את צורת הלהבה של הפתילה ורואות בכך עניינים רוחניים רבים.
• עם זאת, למורה הוראה ברור שהעיקר בחובת הדלקת נרות שבת הוא הימצאות אור דולק בשבת. באור החשמל יש אור עצום ונהדר.
• לעניין ברכת "בורא מאורי האש" של הבדלה, לא ניתן לברך על נר חשמל מכיוון שאין בו "מעורי האש" (גוונים משתנים של האש). אך לעניין נר שבת, הדבר אפשרי.
• לכן, אישה עיוורת וערירית יכולה לסמוך על הפוסקים המתירים לצאת ידי חובת נר שבת באמצעות חשמל ובברכה.

מסקנה:

הטקסט מציג דיון מפורט בשאלת חיובה של אישה עיוורת וערירית בהדלקת נרות שבת. למרות הקושי בהבנת טעם עונג שבת במקרה זה, הטעמים של כבוד שבת ושלום בית מחייבים אותה בהדלקה ובברכה עצמית, במיוחד בהיותה ערירית. בנוסף, במטרה להקל עליה ולמנוע סיכון, הטקסט מביא פוסק המתיר לה להדליק נרות חשמל ולברך עליהם במקרה שאין אפשרות להשיג נרות שמן או שעווה. הרב חניש מסיים בכך שאישה עיוורת וערירית יכולה לסמוך על פוסקים אלה