אבל שקרובו נקבר ערב ר"ה שהינו גם ערב שבת, האם מותר ברחיצה?

תזכיר תמציתי - דיני אבלות ורחיצה בערב ראש השנה ושבת

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (כפי שסופק)

נושא מרכזי: הדינים הנוגעים לאבלות (שבעה ושלושים) ולרחיצה כאשר פטירה וקבורה מתרחשות בסמוך לראש השנה או בשבת, תוך התמקדות בהשפעת יום טוב ושבת על דיני האבלות והרחיצה.

נקודות מרכזיות וציטוטים:

1. ביטול גזירת שבעה על ידי ראש השנה ויום כיפור:

• ראש השנה ויום הכיפורים נכללים במועדי השם ולכן מבטלים את גזירת שבעה.
• "כיוון שראש השנה ויום הכיפורים נכללו בכלל מועדי השם אלה מועדי השם אזי הם מבטלים גזירת שבעה. אפילו ישב באבל שעה אחת לפני ראש השנה או יום הכיפורים מבטלים גזירת שבעה."

1. השפעת יום טוב על גזירת שלושים:

• אף על פי שגזירת שבעה מתבטלת בראש השנה, גזירת שלושים ממשיכה.
• "הרי אם היום מתבטלת גזירת שבעה יבוא יום הכיפורים הבא אחרי ראש השנה ויבטל גזירת 30 ובסוכות יגיע ועדיין לא עברו 30 יום אף על פי שסוכות הוא רגל לכל דבר בעיקר ובעצם זה כבר המועד השני או השלישי מעט האבל הזי הבן שהוא אבל על אביו או על אמו אינו רשאי להסתפר כי עדיין לא עברו 30 יום למרות שכאמור זה כבר הרגל השלישי."

1. דיני רחיצה בשבת בזמן אבלות שבעה:

• בשבת במהלך שבעת ימי האבלות, האבל נוהג אבלות דצנעה (בצנעה) ולא אבלות פרסיה (בפרהסיה).
• לקראת שבת, האבל רוחץ פנים, ידיים ורגליים בלבד, ולא את כל הגוף.
• "בהתקרב השבת בזמן שכבר מגיעים אנשים לבית בשביל להתפלל בבית האבלים כמנהג אז היה קמים רוחצים פנים ידיים ורגליים ולא יותר, לא את כל הגוף, כי עדיין הוא חייב באבלות צנעה."

1. דיני רחיצה ביום טוב (ראש השנה) החל בשבת בזמן אבלות שבעה:

• כאשר יום טוב חל בשבת, גובר דין יום טוב ומבטל את גזירת שבעה.
• עם סיום יום טוב (צאת הכוכבים), מותר לאבל לרחוץ את כל גופו.
• "אבל כשמדובר ברגל או ביום טוב כמו ראש שנה, אף על פי שמדובר ביום טוב שחל בשבת, גובר צד היום טוב שבתוך השבת. ולכן בא היום טוב ומבטל גזירת שבעה. ואז מותר לו לאבל עם סיום היום לרחוץ כל גופו, לא רק פניו, ידיו ורגליו, אלא כל גופו."

1. מחלוקת לגבי זמן רחיצת כל הגוף במוצאי יום טוב:

• דעת רבנו (כנראה רבנו תם) היא שהרחיצה תותר רק בצאת היום (אחרי שלושה כוכבים).
• מרן (רבי יוסף קארו) פסק כרמב"ם והביא דעת "יש אומרים", ולכן יש להמתין עד צאת שלושה כוכבים.
• המהרי"ץ (רבי צבי הירש חוטר) הקל ופסק שאין צורך לחכות עד שלושה כוכבים, אלא מותר לרחוץ מעט לפני כן.
• "רבנו אומר שהתרחיצת כל הגוף תהיה רק אמצאת היום ואם כניסת החג, דהיינו אחרי שיש שלושה כוכבים. וכך פס ק מרן אלא שמרן כדרכו בקודש סתם כמו הרמבם והביא דעת יש אומרים ויש לנו כלל סתם ויש אומרים הלכה כיסתם ולכן צריך להמתין עד שיצאו שלושה הכוכבים אלא שמריץ דווקא הקל ואמר שלא מוכרחים לחכות עד שת הכוכבים אלא אפילו קצת לפני כן כשהם כבר מאבלם רשאים הם לרחוץ את כל גופם לא כמו בשבת שרק פנים ידיים רגליים אלא כל גופם."

1. דיני רחיצה לאדם שנפטר לו בערב ראש השנה ונקבר בו:

• קיימות שתי אפשרויות רחיצה:
• לפני הקבורה (דעת הרמב"ם): עדיין אין דיני אבלות ומותר להסתפר ולהתרחץ. הרמ"א חולק וסובר שאסור לעונן (מי שאבלו מוטל לפניו) ברחיצה, שיחה ותספורת. המנהג כהרמ"א.
• בליל יום טוב (דעת הרוב): לאחר צאת הכוכבים, מותר לרחוץ את כל הגוף. ניתן לסמוך על המהרי"ץ ולהקל לרחוץ מעט לפני כן.
• "ויש לו לאדם שכירו נפטר היום ויתקבר היום שתי אופציות בשביל להתרחץ אופציה ראשונה לפני הקבורה לדעת הרמב"ם בניגוד לדעת הרמה לפני הקבורה עדיין אין אין דיני אבל ויכול הוא להסתפר ולהתרחץ ורק משתם הגולל חל האבל זוהי דעתו הברורה של הרמבם אבל הרמה חולק ואומר שאף על פי שעדיין לא חלו דין אבל אסור העונן ברחיצה, בשיחה, בספורת והעם נוהג כמו ארמה בגלל העניין הרגשי. אבל בנסיבות כאלה שאנחנו עומדים לפני שבת ביום טוב שלראש שנה, אזי יבחר לו האדם הדעתם או שיתרחץ לפני הלוויה, לפני הקבורה בצנעה, או יקח לעצמו את הדין שהתרחץ בליל שבת, בליל יום טוב, אחר צת או ככבים. ואם ירצה לסמוך על מהריץ, להתרחץ קצת לפני כן, יכול הוא לסמוך על מריץ בעניין הזה."

מסקנה:

הטקסט מציג את ההלכות המורכבות הנוגעות לאבלות ורחיצה כאשר אירועי פטירה וקבורה מתרחשים בסמיכות לראש השנה ושבת. הוא מדגיש את כוחו של יום טוב לבטל את גזירת שבעה, תוך שהוא מציג מחלוקות פוסקים לגבי פרטי הדינים, במיוחד בנוגע לזמן המותר לרחיצת כל הגוף במוצאי יום טוב ובנוגע לרחיצת העונן לפני הקבורה. הטקסט מספק מספר אפשרויות פעולה לאדם שאבלותו מתחילה בערב ראש השנה החל בשבת, תוך התחשבות במנהגים ובדעות השונות של הפוסקים