באילו נסיבות של התנהגות האדם ניתן לקבוע שמדובר בהתרסה או בחוסר בטחון בקב"ה?
למה התכוונו חכמי ישראל כשאמרו: "מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה"?
כיצד מתיישבים דברי ר' נהוראי שאמר שיניח כל אומנות שבעולם וילמד את בנו רק תורה, האם גם בנסיבות שאין לו פרנסה כלל?
31/12/08 ד' טבת התשס"ט
המקורות עוסקים בשאלה האם רכישת ביטוחים שונים, כמו ביטוח חיים או ביטוח מפני נזקים, נחשבת לחוסר ביטחון בהשם. הרב משה פיינשטיין מבהיר כי אין בכך משום חוסר ביטחון, אלא זוהי השתדלות טבעית של האדם, ובלבד שימשיך להתפלל לעזרת שמים ולהכיר בכך שהכל מאת הבורא. הדיון מרחיב גם על הצורך במעשה לצד התפילה, ועל כך שאמונה בהשם אינה סותרת פעולה למען פרנסה ובריאות, כפי שמודגם בגישות שונות לגבי הסתמכות על רפואה וניסים.
קובץ שמע - מלא
תמצית מקורות - ביטוח, השתדלות וביטחון בה'
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים שעולים מתוך קטע האודיו "081231hy.mp3". הדיון המרכזי נסוב סביב שאלת היתכנות ביצוע ביטוחים שונים (חיים, גניבה, רעידת אדמה, פגזים) מבחינה הלכתית, והאם פעולה כזו מעידה על חוסר ביטחון בה'. הדובר מביא את תשובתו של הרב משה פיינשטיין בספרו "אגרות משה" אורח חיים חלק ב' סימן קי"א, ומרחיב על עקרונות ההשתדלות, התפילה והביטחון.
נושא מרכזי: היתר ביצוע ביטוחים ואישורם כחלק מהשתדלות
הרב משה פיינשטיין מגיע למסקנה מפורשת כי אין בביצוע ביטוחים משום חוסר ביטחון בה'. הנימוק המרכזי לכך הוא שהביטוח נתפס כחלק מחובת ההשתדלות של האדם בעולם.
"...הוא מגיע למסקנה שאין בזה חוסר ביטחון בקדוש ברוך הוא אלא האדם צריך לעשות השתדלות ויתפלל לסיעתא דשמיא."
הדובר מדגיש כי הביטחון האמיתי בה' אינו סותר את הצורך במעשים ובמאמץ מצד האדם. כל עוד האדם עושה את המוטל עליו במסגרת "מנהגו של עולם" ומתפלל לעזרה משמיים, אין בכך פגם באמונתו.
סייגים ודגשים לביטחון אמיתי:
- דחיית תפיסה מטריאליסטית מוחלטת: אם אדם חושב שרק מעשיו מבטיחים לו חיים והצלחה ומתכחש לעזרה האלוקית, זוהי כפירה.
- "...כמובן שאם אדם חס ושלום חי מתוך תובנה שכאילו משהו עמל, מה שהוא עושה, זה מה שמבטיח לו את החיים ואת ההצלחה. ואין שום דבר זולת זה. זה כפירה והתרסה בקדוש ברוך הוא."
- חשיבות התפילה לצד ההשתדלות: אדם המתקשה בפרנסתו ומתייאש מבלי לפנות בתפילה לבורא עולם, חסר בביטחון בה'.
- "...או אם אדם מתקשה להשיג את הפרנסה ונדפס ליאוש ואיננו פותח במקביל לחדפושים שלו אחרי מקורת מקורת פרנסה גם ערוץ של תפילה לבורא עולם זה אדם שחסר ביטחון בשם..."
- איסור לסמוך על הנס: למרות האמונה בניסים, אין זה נכון לבטל את ההשתדלות ולצפות לנס. הקב"ה אמנם מקציב את צורכי האדם, אך זה מותנה בהתנהגות נורמטיבית
Question1
מהי עמדת הרב משה פיינשטיין בנוגע לעשיית ביטוחים כגון ביטוח חיים, ביטוח נגד גניבות או רעידות אדמה, והאם יש בכך משום חוסר ביטחון בה' לדעתו?
Answer1
הרב משה פיינשטיין, בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב' סימן קי"א, דן בשאלה זו ומגיע למסקנה שאין בעשיית ביטוחים משום חוסר ביטחון בה'. הוא מסביר שהאדם מצווה לעשות השתדלות למען פרנסתו ובטחונו, ובמקביל להתפלל לסיעתא דשמיא. הביטוח הוא חלק מהשתדלות זו ואינו סותר את האמונה והביטחון בה', כל עוד האדם מבין שההצלחה הסופית תלויה ברצון ה'.
Question2
מהי ההבחנה העדינה שמציג הרב פיינשטיין בין השתדלות מותרת לחוסר ביטחון בה'?
Answer2
הרב פיינשטיין מדגיש שאם אדם חי מתוך תפיסה כאילו רק מעשיו ומאמציו הם שמבטיחים לו חיים והצלחה, ומתעלם לחלוטין מהתלות שלו בה', הרי זה כפירה והתרסה כלפי הקב"ה. באופן דומה, אם אדם מתייאש מקשיי הפרנסה ואינו פונה בתפילה לה', זהו חוסר ביטחון. לעומת זאת, כל עוד האדם עושה את המוטל עליו במסגרת טבע העולם ומתפלל לה' לעזרה והצלחה, אין בכך חוסר ביטחון.
Question3
כיצד מיישב הרב פיינשטיין את דברי חז"ל על כך שהקב"ה מקציב את צורכי האדם מראש השנה ועד ראש השנה עם הצורך בהשתדלות?
Answer3
הרב פיינשטיין מסביר שדברי חז"ל אלה נועדו לעורר את האדם להתפלל ולפשפש במעשיו, שכן הקב"ה דן כל אדם ונותן לו את המגיע לו בדין או בחסד. אולם, אין זה אומר שהאדם יכול לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לקבל את מה שנקצב לו ללא כל מאמץ. חז"ל עצמם קובעים שאין לסמוך על הנס, ושהקצבת הפרנסה מותנית בהתנהגות נורמטיבית של האדם.
Question4
מהו ההסבר שמביא הרב פיינשטיין לדברי רבי נהוראי "מניח אני כל אומנות שבעולם ולא אלמד את בני אלא תורה בלבד"?
Answer4
הרב פיינשטיין מסביר שרבי נהוראי לא התכוון שהאדם לא ידאג כלל לפרנסתו, אלא שהעדיפות העליונה היא לימוד תורה. הוא מפרש זאת כך שבנסיבות מסוימות, לימוד התורה עצמו יכול להוות פתח לפרנסה, כמו למשל בלימוד מלאכות הקשורות לתורה כגון סופרות או שחיטה. אין הכוונה לעזוב את לימוד התורה לחלוטין כדי לרכוש אומנות, אלא למצוא דרכים לשלב בין השניים או למצוא פרנסה מתוך עיסוק בתורה.
Question5
כיצד מתמודד הרב פיינשטיין עם המעשה של לאה ששינתה את מין העובר בתפילה, לכאורה בניגוד לעיקרון שאין להתפלל לנס?
Answer5
הרב פיינשטיין מציג שתי גישות אפשריות. האחת, ייתכן ולאה הייתה זכות מיוחדת שהצדיקה מענה על תפילתה. השנייה, וזו הגישה הנוטה יותר לפי פשט דברי חז"ל, היא שהשינוי לא היה נס גמור, אלא שהיא התפללה על הטבע שלה ושל בעלה שאולי גורמים לריבוי בנים, וכתוצאה מכך נולדה בת. חז"ל נוטים להגדיל דברים כדי לחדד מסרים, אך אין זה בהכרח נס גלוי.
Question 6
מהי המחלוקת בין הרמב"ם לרש"י בנוגע לגניזת ספר הרפואות על ידי חזקיהו המלך, ומהי עמדת הרמב"ם בנושא הביטחון בה' ושימוש ברפואה?
Answer6
רש"י מפרש שחזקיהו גנז ספר רפואות טבעי כיוון שהעם סמך על הרפואה ולא על ה', ובכך גילה חוסר ביטחון בה'. הרמב"ם חולק על פירוש זה בחריפות וטוען שהספר שנגנז היה ספר רפואות מיסטי ולא טבעי. לדעת הרמב"ם, כשם שאדם עמל לפרנסתו ומתפלל לה' ומודה לו על כך, כך גם עליו לפנות לרופאים בעת מחלה, להתפלל לה' שהטיפול יצליח ולהודות לו על הבריאות. שימוש ברפואה טבעית אינו סותר את הביטחון בה', אלא הוא חלק מהשתדלות שהאדם מצווה לעשות.
Question 7
כיצד מדגים הרמב"ם את העיקרון שהשתדלות אינה סותרת את הביטחון בה' באמצעות משל הלחם?
Answer7
הרמב"ם משווה אדם רעב הפונה ללחם כדי להשביע את רעבונו לאדם חולה הפונה לרופא כדי להירפא. כשם שאכילת לחם כדי להסיר רעב אינה נחשבת חוסר ביטחון בה' על כך שהוא מספק מזון, כך גם השימוש ברפואה כדי להתרפא ממחלה אינו נחשב חוסר ביטחון בה' על כך שהוא מרפא. בשני המקרים, האדם עושה את ההשתדלות הנדרשת במסגרת הטבעית, ובמקביל תולה את הצלחתו בה'.
Question 8
כיצד מסכם הרב פיינשטיין את היחס בין עשיית ביטוחים לביטחון בה'?
Answer 8
הרב פיינשטיין רואה בביטוחים חלק מאותן אפשרויות העומדות לרשות האדם כדי להגן על עצמו מפני מצבי חירום כלכליים כתוצאה ממחלה, גניבה וכדומה. כאשר אדם עושה ביטוח, הוא נוקט בצעד של השתדלות אחראית לקראת אפשרות של משבר עתידי. כל עוד הוא מתפלל לה' שהדבר לא יקרה ומודה לו בעת צרה אם אכן קרתה, אין בכך כל חוסר ביטחון בה', אלא זוהי דרך עבודת ה' אמיתית
קובץ שמע - TXT
081231hy.txt
(723 bytes)