יום ירושלים -מהם החיובים ההלכתיים כיום, הנובעים מקדושת ירושלים?

מסמך תדרוך: ניתוח הנושאים העיקריים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

נושא מרכזי: קדושת ירושלים והמקדש - בין עבר להווה ולעתיד.

עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:

הטקסט עוסק באופן מעמיק בסוגיית קדושת ירושלים והמקדש על פי ההלכה, תוך התייחסות לימינו אנו ולציפייה לבניין המקדש בעתיד. הנושאים המרכזיים שעולים ממנו הם:

1. ההתעוררות הרוחנית בעקבות שחרור ירושלים:

• הכותב מתחיל בתחושת ההחמצה שלא הצלחנו לשמר את ההתרוממות הרוחנית הגדולה שאחזה בעם בעת שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים וההגעה לכותל המערבי.
• הוא רואה בתקופה הנוכחית "תקופה של הסתר פנים" בניגוד לאותה התגלות רוחנית.
• ציטוט: "יום ירושלים כאילו הזכינו היה זה יום אשר הייתה ירושלים מקרינה עלינו והיינו עולים ומטעלים בגין קדושתה דעכה אנחנו נמצאים בתקופה של הסתר פנים ולכן ההתרומאות הגדולה שאחזר בקרב העם בזמן שהקדוש ברוך הוא סיע בידי חיירי צהל במלחמת ששת הימים לשחרר את העיר העתיקה ולהגיע אל הכותל המערבי פריד קודשנו אותה התרומות בעמותינו המרובים הלכה בדעך ולא הזכנו לשמור אותה כדי שנוכל לתרומם מכוח אותה התרומות אבל טוב שיהיה זכר לאותו עניין כדי שנחכה לשעת כושר של הבא נתרומם ולא נווותר על הדרגה הרוחנית הגבוהה".

1. קדושת ירושלים והמקדש - קדושה ראשונה וקדושה לעתיד לבוא:

• הכותב מדגיש את שיטת הרמב"ם לפיה קדושת ירושלים והמקדש היא קדושה נצחית ("קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא") בניגוד לקדושת שאר ארץ ישראל לעניין שביעית ומעשרות, שלא קדשה לעתיד לבוא אלא באמצעות כיבוש.
• הוא מסביר כי אפילו בהעדר בית מקדש בנוי, ניתן באופן עקרוני להקריב קורבנות במקום המזבח, שמיקומו יתגלה עם התחדשות הנבואה. הקרבת הקורבנות תלויה במקום המדויק של המזבח ולא בבניין המקדש עצמו.
• כמו כן, ניתן לאכול קודשי קודשים בעזרה וקודשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים, אפילו אם אין חומה, מכיוון שקדושתה של ירושלים היא נצחית.
• ציטוט: "לפיכך אומר רבנו מקריבים הקורבנות כולן אף על פי שאין שם בית מצוי מבחינה עקרונית אפשר להקריב קורבנות כולן במקום המקדש אפילו שעדיין לא בנו את המקדש כמובן זה מצריך לדעת את מקום המזבח ומקום המזבח יוודה על דבי תתחדש הנבואה. אבל אין הקרבת קורבנות תלויה בבניין המקדש אלא במקום המדויק של המזבח. ואוכלים שם קודשי קודשים בכל העזהרה, אף על פי שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה. ואוכלים קודשים קלים לשעתה. ואוכלים קודשים קלים ומעשר שני. ואוכלים קודשים קלים ומעשר שני. בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא".

1. הבחנה בין קדושת ירושלים לקדושת ארץ ישראל לעניין תרומות ומעשרות ושביעית:

• הכותב מבאר כי קדושת ארץ ישראל לעניין שביעית ומעשרות הייתה תלויה בכיבוש רבים, וקדושת עזרא הייתה מכוח חזקה בלבד. לכן, רק אותם שטחים שעלו בבל החזיקו בהם נתקדשו בקדושת עולם לעניין זה.
• ירושלים והמקדש לעניין תרומות ומעשרות ושביעית דינם ככל ארץ ישראל, והחיובים תלויים ברוב יושביה עליה. כיום, בהעדר רוב יושביה על אדמתה מבחינה הלכתית, החיובים הם מדרבנן גם בשטח ירושלים שבין החומות.
• ציטוט: "ולכן גם מי שזורע ירקות בין החומות או בנותי הפירות השביעית שלהם והתמות מעשרות הם מדרבנן למרות שאם היה בא היום נביא ועוד אין לו לשע עליה והיה מעתר לנו את המזבח זה עניין קורבנות שזה דאורייתא היינו מקריבים לעניין תרומות מעשרות עניין שביעי היינו אומרים זה דרבנן למה כי כאמור בקדושה הזו של טומות מעשו שביעית שירושלים לא נתייחדה מכל ארץ ישראל אלא דינה כארץ ישראל הכלל הגדול הוא עד שהוא לא שובש רא עליה ולכן גם באזור של שטח ירושלים בין החומות תומות מעשרות ושביעית בזמן הזה מדרבנן ולא מדאורייתא."

1. עשר קדושות בארץ ישראל והקדושה הייחודית של ירושלים:

• הכותב מביא את המשנה ממסכת כלים המפרטת עשר דרגות של קדושה בארץ ישראל.
• הוא מצביע על כך שהקדושה הייחודית של ירושלים, המתירה אכילת מעשר שני בתוכה גם בזמן הזה (אם היינו טהורים), דומה לקדושת קודשים קלים וקורבנות, ואינה סותרת את העובדה שחיוב שביעית ותרומות הוא מדרבנן כיום.
• ציטוט: "נחומה מקודש מהן שאוכלים שם קודשים קלים מעשר שני זה קדושה ייחודית ולכן אין לראות בזה סתירה שאנו מתירים לאכול מעשר שני אילו היינו טהורים בין החמות גם בזמן הזה כי זה קדושיכות כמו קודשים קלים, כמו קורבנות אבל מה שאין כן כפי שאמרנו עניין שביעית בתרומות זה הרי קדושתה של ארץ ישראל כי הקדושה הזו היא לא ייחודית לירושלים היא קדושה של ארץ ישראל וקדושה של ארץ ישראל היא מותנת בעניין זה עד שהוא רובשב עליה".

1. הקדושה של הר הבית והמקומות השונים בו:

• הטקסט מתייחס לקדושה המיוחדת של הר הבית והאיסורים השונים הנוגעים לכניסה לשטחים השונים בו (זרים, בעלי מומים, טבולי יום, מחוסרי כיפורים, ישראלים לעזרת כהנים וכו').
• הכותב מציין את החולשה הרוחנית והמדינית שלנו כסיבה לכך שאין אנו יכולים למנוע מגויים להיכנס להר הבית, למרות שהדבר אסור על פי ההלכה.
• הוא מזהיר מפני כניסה לשטחי הר הבית בימינו למי שאינו בקיא בגבולות המקומות הקדושים.
• ציטוט: "הר הבית מקודש ממנו שאין זווים וזבות נידות ויולדות נכנסים לשם ולכן גם בזמן הזה צריכים להיזהר בדין זה ה חל מקודש ממנו שהם גויים ותממת נכנסים לשם בעבנתנו מרובים גויים באו ותעבוה ואין לאל ידינו בגלל חולשתנו שחולשתנו הרוחנית לא הצבאית שהיא מקרינה על חולשתנו המדינית והפוליטית כי זה לא רק לנו אסור שניכנס שם אלא גם לגויים אז מה שאנחנו יודעים לומר זה לומר ליהודים שאסור להיכנס לשם וזה נכון אבל אין אנו ממשיך שאסור גם לגויים להיכנס שם."

חשיבות ורלוונטיות:

הטקסט מספק תובנות חשובות לגבי מעמדה ההלכתי הנצחי של ירושלים והמקדש, תוך הבחנה בין סוגי קדושה שונים והשלכותיהם על ההלכה הנוהגת כיום. הוא מעלה נקודות למחשבה על מצבנו הרוחני והדתי בהקשר של ירושלים והציפייה לגאולה ולבניין המקדש. ההדגשה על הזהירות בכניסה להר הבית רלוונטית במיוחד לימינו.

נקודות מרכזיות לזכור:

• קדושת ירושלים והמקדש היא נצחית ("קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא") לעניין קורבנות וקדושות מסוימות.
• לעניין תרומות, מעשרות ושביעית, דינה של ירושלים ככל ארץ ישראל, והחיובים כיום מדרבנן בשל היעדר רוב יושביה.
• קיימות דרגות קדושה שונות בהר הבית, ויש להיזהר בכניסה לשטחיו.
• הכותב מביע תחושת החמצה על אי-שימור ההתעוררות הרוחנית לאחר שחרור ירושלים ומצפה לעתיד בו נזכה לבניין המקדש