האם ניתן לצאת ידי חובת מצוות מחיית עמלק, אם לא קרא פרשת "זכור"?

נקודות מרכזיות:

• הסבר על קריאת הפרשות הספציפיות בזמן הזה: הדובר פותח בהסבר מדוע קוראים פרשת זכור בשבת שלפני פורים וכיצד הדבר משפיע על קריאת ההפטרה. הוא גם מסביר את ההבדל בין "פרוזים" (קוראים את המגילה ב-14 באדר) ל"מוקפים" (קוראים ב-15) ואת השלכות הדבר על קריאת ההפטרה העוסקת בעמלק. "הועיל בשבת לפני כן זו הייתה שבת עם ראש חודש וקראנו בפרשת שקלים ולכן כאמור השבת שחלפה קראנו את פרשת זכור והשבת הזו הבא עלינו לטובה היא תהיה שבת של המוקפים כי הרי אנחנו כפרדים קוראים ביום שישי את המגילת 10 זה יום 14 יום שישי והם יחזרו ויקראו את ההפטרה של פקדת אשר עשה לך עמלק יום שבת".
• מחלקת הפוסקים לגבי מעמד פרשת זכור ופרשת פרה: הדובר מציין כי ישנם פוסקים רבים הרואים בקריאת פרשת זכור מצווה דאורייתא, ויש אף כאלה הרואים כך גם את פרשת פרה. "על פרשת זכור מנו מפורסמות מאוד מאוד שרבים רבים מתייחסים לפרשת זכור בקריאה בתורה כחובה מן התורה אבל יש גם פוסקים שגם פרשת פרה היא מן התורה". הוא מזכיר את הרב יוסף כמי שמחזיק בפסיקת מרן השולחן ערוך ששתי הפרשות הן מדאורייתא. "באמת הרב יוסף כמי שמחר מחזיק אחר פסיקת מרן השולחן ערוך והועיל במרן השולחן ערוך פסק שפרשת זכור היא מן התורה ופרשת פרה גם כן מן התורה לכן הוא פוסק כך שפרשת זכור מן התורה ו פרשת פרה לתורה".
• ביקורת על מקורות התומכים במצוות דאורייתא של פרשת פרה: הדובר מבקר את הדרשות המקשרות את פרשת פרה לזכירה נוספת, כמו זכירת חטא העגל או עניין מרים, וטוען כי אלו דברים רופפים שאינם מספקים בסיס מוצק להגדרת פרשת פרה כמצווה דאורייתא. "ואז היו מאלה שדרשו ואמרו שפרשת פרה קשורה עם זכור נוסף כמו שיש זכורת אשר עשה לך עמלק יש זכורת אשר הקצבת בחטא העגל גועיל ויש מה שנקרא מצוות זכור של חטא העגל ורבנו לא מנה את זה כמצווה מן התורה את זכור בחטא העגל אלא טוב לזכור כדי להיזהר מכשלונות ומפלות אבל לא מנה את זה כמצוהם לתורה אבל הם אומרים אפילו את זה בסידורים את הזכור בעניין מרים את הזכור בעניין חטא העגל ואז הם לוקחים מדרש נוסף שתבוא ותקנח את מה שתינך העגל ועל בסיס המדרש הזה אז הם אומרים שפרשת פרה מן התורה דברים מאוד רופפים יפים לדרשנות אבל לא בשביל להביא משהו מוצק כדי להראות שאכן זה הפרשת פרה היא מן התורה".
• דעת הרמב"ם שקריאת פרשת זכור אינה מצווה דאורייתא: הדובר מדגיש כי לדעת הרמב"ם, אפילו קריאת פרשת זכור עצמה אינה מצווה דאורייתא. הוא מסתמך על ספר המצוות של הרמב"ם (עשין קפט) שם מצווה לזכור את מעשי עמלק בכל זמן, אך אין זכר לכך שהמצווה קשורה לקריאה פומבית בתורה. "אז כאמור לפי רבנו כל הדברים האלה אינם נכונים ואפילו פרשת זכור היא איננה מן התורה למה כי רבנו ידוע מאוד מאוד שמשנתו מאוד מאוד סדורה לכן נלךמה בקשה בסבר המצוות בסבר המצוות יש לנו מה שנקרא אה עשין קפט ושם הוא כותב שנצתבינו לזכור את אשר עשה לנו עמלק שקידם אותנו ברע ושנאמר את זה בכל זמן וזמן ושנעורר את הנפשות בדברים להילחם בו ונקרא את בני אדם לשונאו כדי שלא ישתחכח הדבר ולא תחלשנאתו ותמעט מן הנפשות במשך הזמן וזהו אומרו תעלה זכור את אשר עשה לך עמלק".
• ההבדל בין מצוות הזכירה האישית לקריאה הציבורית בתורה: הדובר מסביר כי מצוות זכירת עמלק היא חובה אישית על כל אחד בכל עת, ונועדה לעורר שנאה כלפי עמלק ולעודד מלחמה בו. לעומת זאת, קריאת התורה היא מצווה ציבורית מדרבנן, ואין הכרח שהמצווה האישית של זכירה תתבצע דווקא דרך קריאת התורה בציבור. "כלומר אין שום זכר בספר המצוות שהמצוות עשה לזכור את עמלק היא קרוחה בספר תורה בהוצאת ספר תורה הרי אין לאי ספר תורה אלא בעשרה מישראל זכרים ואמצוות עשה היא חובה על כל יחיד ויחיד לזכור כדי לקיים את שנאתו על מנת שיהיה לנו מוטיבציה ללחם אמו זה מין מכשיר כדי לקיים ארתו ולא עוד אלא רבנו אומר בספר המצוות ושנאמר את זה בכל זמן וזמן כמה אנחנו כבר אומרים את פרשת זכור פעם אחת לפני פורים ופעם אחת סוד פרשת כצה אז בוודאי ודאי שאין הכוונה כאן בכל זמן וזמן לעיין קריאת התורה וחוץ מזה בספר המצוות משתמח שכל יחיד ויחיד ואלוקה בתורה היא רק בציבור אז אין ספק שכוונת רבנו שכל יחיד ויחיד בכל סיטואציה".
• מעמד ההפטרות לדעת הרמב"ם: הדובר מציין כי לדעת הרמב"ם, גם ההפטרות הן מדרבנן ונועדו רק ליצור הבדלה בין קריאת הנביא לקריאת התורה. "אצל רבנו כל קריאת התורה היא עצמה מדרבנן. והמפטירים אפילו תפלים לתורה הם רק יוצרים מצב שהקורא בנביא לא יהיה שווה לתורה".
• יישוב הקושיה על קיום מצוות הזכירה התמידית: הדובר מביא מדברי מורו כי תיקון קריאת פרשת זכור פעם בשנה משמעו "תמיד" על פי התקנה. ייתכן שאף פעמיים בשנה (זכור וכי תצא) נחשב לקיום המצווה התמידית. "אך ממה שתיקנו פרשת זכור אחת בשנה משמע שכל שנה זוהי תמיד ויתכן כי פעמיים בשנה מקיימים תמיד שהרי לפי חלוקת הפרשיות לכל השנה מגיע סדר זכור בסוף השנה ותקנת קריאת זכור בחודש בחודש 12 הוא חודש אדר".
• דיון בשאלת חיוב נשים במצוות זכירת עמלק: הדובר מביא את דעת רבי עובדיה יוסף המחייב נשים במצוות זכור לאור העובדה שהן חייבות במלחמת מצווה. אולם, הדובר עצמו נוטה לדעה שנשים פטורות ממצוות זכור מכיוון שעיקר המלחמה אינו חל עליהן, והזכירה נועדה להביא למלחמה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שגם אם נאמר שנשים חייבות בזכירה, אין לכך קשר לקריאת התורה בציבור. "אבל אני חוזר ואומר נניח אני בדעה אני הקטן בדעה אין דרכם שנשים לעשות מלח מה כמו שהחינוך אומר את עיקרה של המלחמה לא הסיוע ולכן נשים פטורות מלחמה ופטורות משכירת עמלק כי השכירה מביאה למ חמה מוטיבציה ללחם אז אני בדעה כזו אבל נניח נאמר שבאמת מצוות זכור כאשר עשה לך עמלק כוללת את הנשים נניח אבל אין לזה קשר עם הקריאה בתורה".
• מנהג יהודי תימן: הדובר מציין כי יהודי תימן לא ראו בקריאת פרשת זכור מצווה דאורייתא, וגם המריץ (רבי יחיא צאלח) כתב על כך רק בהשפעת האחרונים. "ומשום כך רבותיי אין צל של ספק שלפי רבנו קריאת פרשת זכור היא מדרבנן ואשר למחלוקת אם נשים חייבות או אינם חייבות אז אכן באמת רעודה יוסף באותו סימן מצפלפל הרבה מאוד ומביא מקורות רבים מאוד הרי נשים חייבות במלחמת מצווה ומלחמת עמלק נחשבת מלחמת מצווה והוא מתרץ ואומר שהם אולי מסייעות ומסייעות זה לא בדיוק נחמות מתפלפל פלפול ארוך ממש מקיף בעניין זה אבל אני חוזר ואומר נניח אני בדעה אני הקטן בדעה אין דרכם שנשים לעשות מלח מה כמו שהחינוך אומר את עיקרה של המלחמה לא הסיוע ולכן נשים פטורות מלחמה ופטורות משכירת עמלק כי השכירה מביאה למ חמה מוטיבציה ללחם אז אני בדעה כזו אבל נניח נאמר שבאמת מצוות זכור כאשר עשה לך עמלק כוללת את הנשים נניח אבל אין לזה קשר עם הקריאה בתורה שהרי הקריאה בתורה זה רק עם 10ערה שכרים עם מניין אי אפשר לקרוא בתורה בלי 10ה שכרים ולכן זה לא שייך בכלל לאישה האישה אין קהל אישה נקרא קהל אין מניין אישה שנקרא מניין ולכן זה לא שייך בכלל לנושא של משום כך גם לאלה שטועמים שאישה מצובת בשכירת עמלק כי חידה בוודאי לא קשור לקריאת התורה ואין פלא בדבר שבאמת אבותינו בתימן לא כתבו בת קליל עד מחריץ ש פרשת זכור מן התורה אלא מריץ הוא אשר כבר בהשפעת אחרונים כתב את הדברים האלה וגם לא העירו שזה מן התורה והאנשים לא הלכו באופן מיוחד כדי לשמוע ולא אמרו להוציא ספר תורה מהודר בפרשת ור הכל רגיל כמו כל קריעות התורה רבי חג".

בסופו של דבר, הדובר מציג גישה התומכת בכך שלדעת הרמב"ם, קריאת פרשת זכור היא מצווה מדרבנן בלבד, והמצווה דאורייתא היא לזכור את מעשי עמלק בכל עת בדרך אישית